לירן צמח החלה את דרכה במלחמה באימוני השינה לתינוקות, ולאט לאט נחשפה לאידאולוגיית המגדר ההרסנית. היום היא מתגוררת בלוס אנג'לס – מעוז הטרלול הפרוגרסיבי.
"כשיצאתי בהתחלה נגד התופעה – חשבו שאני הזויה – אבל היום כולם רואים מה קורה במערכת החינוך ובכל מקום ציבורי, כולל שעת סיפור עם דראג".
באקדמיה בארה"ב הגדילו לעשות – ובמילוי הטפסים יש לא פחות מ-72 אפשרויות לבחירת מגדר.
צמח אינה מבטלת את תחושת הבלבול המגדרי והמיני שחווים ילדים, אך מבהירה כי מדובר במשהו טבעי ונורמלי שעובר – ולא הפרעה נפשית. הבעיה היא שבגלל שפעם אחת הילד ביקש ללבוש שמלה – מסלילים אותו מאוד מהר לתהליכי התאמה מגדרית.
האתגר שניצב היום בפני הורים הוא למצוא אנשי מקצוע מהימנים שאינם שטופים בדת הפרוגרסיבית, אלא ינסו לרדת לשורש הבעיה ולעשות את מה שטוב לילד. גם הקהילה הרפואית היום תומכת בפרוגרס וגאה לבצע ניתוחים שהם למעשה כריתת איברים, "קצביה", לדברי צמח.
חברות התרופות יוצאות אף הן מורווחות מהעניין – "זה לא סוד שיש להן אינטרס כלכלי – מכיוון שהטרנסג'נדרים נאלצים ליטול בלוקרים והורמונים לשארית חייהם".
ההורים נתונים להפחדות קשות, כשמבהירים להם שזה "או ילד מת או ילדה חיה". לא משנה שאחוז ההתאבדויות דווקא אחרי הניתוחים עולה פי 19, ויש רבים שמתחרטים על כך.
בישראל זה עדיין מחתרתי, אך בארה"ב כבר יש תנועה גדולה של אנשים שעברו את התהליך וכעת מתחרטים ומנסים לבצע את התהליך ההפוך – אך הנזק לעיתים בלתי הפיך.
כמה כסף תעשיית המגדר מגלגלת בשנה?
כיצד ניתן להבדיל בין בלבול חולף להפרעה ולמצוקה אמיתית?
צפו בראיון המלא
Author: Emuna Frid
כותבת
