מרלין ויניג, במאית וחוקרת מוערכת, באה לשוחח איתנו על הקולנוע הנשי החרדי. זוהי תעשיה שלמה ומדהימה, שכל כולה מתבצעת בידי נשים בלבד, במאיות, תסריטאיות, צלמות, שחקניות – וגם הקהל כמובן, נשי בלבד. כבר ב2011 הוקרן בתל אביב סרט לנשים בלבד אך גברים עקשניים הסתננו להקרנה כדי להתריס נגד ההפרדה. מאז ועד היום אף במאית לא ניסתה להקרין בתל אביב, הקהילה החרדית בתל אביב הסתפקה בנסיעות לאולמות בבני ברק.
הקולנוע הנשי חרדי, הוא קולנוע שלצערינו לא מתוקצב, מכיוון שהוא יוצר בסרט מציאות חסרת גברים. "יש לתרבות הזו דרישה כל כך גבוהה, שנשים נכות, זקנות, או בהריון, מוכנות לשלם שמונים שקלים ולעמוד מחוסר מקום באולם עלוב בבני ברק כדי לצפות בסרט" מספרת מרלין. "היוצרות צריכות לריב על האולמות – כיוון שאין מספיק אולמות בבני ברק המתאימים למטרה זו". בתל אביב, שבה העושר התרבותי הוא מדהים ורב יותר מכל עיר אחרת, למיעוט החרדי אין חלק בחגיגה, ועד שבאה במאית חרדית לקהילה הקטנה של החרדיות בעיר ומעניקה להן חוויה באולם קולנוע, הקרנה מסובסדת על ידי העירייה, מגיעים גברים שבכלל לא רוצים לצפות בסרט, וטוענים נגד ההפרדה.
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%a7-%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%90/
"הנשים הללו," מספרת וניג, "הן היוצרות והן הצופות, נדחקות בידי גברים קיצוניים משני הצדדים שרוצים למנוע מהן את ההנאה הקטנה והכשרה הזו של צריכה תרבות. בבני ברק עלולה ההקרנה להתבטל בגלל פעילות של קיצוניים חרדים, ובתל אביב מנסים החילונים הקיצונים למנוע את כבשת הרש של הקהילה החרדית. מה שקרה בתל אביב החודש, זה שהקרנה אחת בוטלה על ידי המארגנות עצמן מחשש לעימותים, למרות שכל הכרטיסים כבר נמכרו. ההקרנה השניה התקיימה באולמי מיקרוסינמה שלא ויתרו, התעלמו מהמכתבים נגד הפרדה, ובגיבוי העירייה, התעקשו שההקרנה תתקיים כמתוכנן. השתתפו באירוע 250 נשים, שאין להן שום אופצייה לצפות בסרט, בניגוד לאותם גברים שיש להם סטרימינג וקולנוע בשפע ויכולים לצפות בסרט בכל רגע מתוכנן".
הבמאית רמה בורשטיין, ניסתה ליצור סרט בז'אנר הזה אך התייאשה מעמידה בסטנדרטים של הניואנסים חרדיים. היא עברה לביים סרטים שמיועדים לקהל כללי אך גם חרדים צופים בו. בניגוד לסרטים של בורשטיין או הסרט אושפיזין, בקולנוע הנשי חרדי יש רק שחקניות נשים, שחקניות חרדיות, שמגבילות את ההפקה להיות מוקרנת לנשים בלבד. "יש מצוקה אמיתית של האמניות החרדיות, חרדית מלידה אין לה כמעט במות להופיע בהן, כי אפילו הבמאיות החרדיות מעדיפות שחקניות חילוניות כדי שאפשר יהיה להקרין את זה בקרב קהלים מגוונים".
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%91%d7%90-%d7%9c%d7%a0%d7%a4%d7%a5-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%92%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%9d/
אחת ההשפעות המעניינות שיש לקולנוע החרדי נשי, לדברי ווניג, היא יצירת דמויות חרדיות מקצועיות כמו רופאה חובשת פאה ומהנדסת חרדית ועוד. גדל כאן דור של ילדות שרואות דמויות כאלו ופונות עקב כך להשכלה גבוהה, לאותם מקצועות שבעבר נערה חרדית לא דמיינה את עצמה שייכת אליהם.
למעשה, אין רב חרדי שהתיר באופן רשמי את העניין של צפיה בסרטים, אולם הבידור הזה נכנס עמוק לאזורים הסגורים בהם היה כה חסר, ושם הוא משגשג, דווקא היכן שאין אלטרנטיבה ולא צורכים תרבות כללית. היוצרות החרדיות עלולות למצוא את שמן מתנוסס על פשקוויל נגדן, או לשמוע שעסקן חרדי כלשהו ביטל את ההקרנה באולם מסוים. הדבר האחרון שהן צריכות זה עוד גברים שיסגבירו להן שהפרדה זה רע לנשים.
