האלוף במילואים גרשון הכהן הביע הזדהות עם מצבו המורכב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר: “אני לא מאחל לאף אחד להיות כעת במקום של נתניהו.” לדבריו, מדינת ישראל מעולם לא התחייבה להיות אחראית לשלומו של כל אזרח באופן מוחלט, ובמציאות המורכבת של טרור ופעולות איבה – גם חילוץ כל החטופים איננו מובטח.
הכהן מתאר תרחישים אפשריים שבהם, למשל, יחטף אוטובוס או מטוס ישראלי מחוץ לגבולות המדינה, ומבהיר שגם אז תתקיים בעיה לשחרר את החטופים. הוא מדגיש כי הסיסמה “לא משאירים פצועים בשטח” אינה תמיד ניתנת ליישום, וצריך להכיר במגבלות המציאות.
לדבריו, האמירה הרווחת שאם כל החטופים לא ישובו – “אין עתיד למדינת ישראל” – היא מסוכנת ושגויה. הכהן סבור שיש לשלב אחריות לאומית עם ריאליזם ביטחוני, ולהבין את המורכבות שבתהליכי קבלת ההחלטות בעתות משבר.
כל הכבוד לגרשון הכהן
גרשון הכהן. יהודי מיוחד וחכם אבל מנהיג הוא לא. אמירתו כאן מוטעית ומטעה ומצביעה על חולשה מוסרית. 1. בנימין נתניהו הצהיר פעמים רבות שנחזיר את כל החטופים, החיים והמתים. לא רק שאני מאמין לו וסומך עליו אלא שטוב שהוא מצהיר זאת קבל עם ועולם כי ככה עושה מנהיג של עם. 2. לא אומרים משפט כזה ” מדינת ישראל לא הבטיחה”. הצו המוסרי מצפוני המוסכם והלא מעורער שלנו כיהודים במדינת ישראל הוא שאנחנו נשמור בחירוף נפש על ארצנו ואזרחנו ונעשה הכל להחזיר כל חטוף ולחסל כל אוייב. לא צריך לומר מראש שאם לא נחזיר מישהו אז אנחנו מבהירים מראש שלא הבטחנו. זו התנהלות לא מנהיגותית ולא מוסרית.