המזרחן ד"ר מוטי קידר טוען כי ראשי השב"כ בעשורים האחרונים מונו משיקולים פוליטיים ולא בשל ניסיון מודיעיני רלוונטי. לדבריו, "הדרג הפוליטי מינה לראשות השב"כ אנשים שלא באו מהתחום – ובחר בהם מסיבות אחרות לגמרי".

לדברי ד"ר קידר, מאז ההתנתקות בשנת 2005 כמעט ולא היו לשב"כ מקורות חיים (אנושיים) בתוך רצועת עזה. למרות זאת, ראשי השב"כ לדורותיהם לא אמרו: "איננו יכולים לבצע תפקיד איסוף מידע בעזה בתנאים החדשים, יש להעביר את האחריות לגוף אחר, כמו המוסד ".

עוד הוא מספר כי כשחבר הכנסת לשעבר שמוטי יוגב — שהיה חבר ועדת המשנה למודיעין של ועדת החוץ והביטחון — שאל את ראשי השב"כ "מה מצב המקורות והמידע בעזה?", הם ענו לו: "אל תדאג, הכול בסדר, הכול בשליטה", אף שלדבריו ידעו שזה לא נכון. השב"כ נשען על מידע מיחידת 8200, על מקורות סייבר, ואף על מודיעין מצרי. זאת למרות שעבודת איסוף מודיעין ממקורות זרים אמורה להיעשות על ידי המוסד, ולא השב"כ.

לטענת קידר, מונו בתקופה זו כמה ראשי שב"כ מטעמים לא ענייניים, ללא רקע מתאים בעבודת מודיעין מבצעית, והדבר השפיע על תפקוד הארגון.