הגאולה הרוחנית מתקדמת בצעדי ענק. לאחרונה פורסם במדורי התרבות בתקשורת שלהקת ההיפ-הופ ׳הדג נחש׳ מוציאה אלבום שכולו בנוי על פסוקים מספר תהילים. לאלבום הם החליטו לקרוא ״יביע אומר״. בהתחלה הייתה להם התלבטות עם להוציא אלבום בסגנון כזה.

״האמת – לא היינו בטוחים שנוכל לייצר מזה משהו שממש נאהב. זה מאתגר בטירוף, ומצד שני אנחנו אוהבים אתגרים אמנותיים. אז אחרי לבטים החלטנו: יאללה, הולכים על זה, וככל שהעמקנו בעבודה מצאנו שאנחנו משתחררים יותר ונהנים יותר, ומצליחים להביא את היושרה והיצירתיות שלנו לתוך היצירה המונומנטלית הזו".

אין ספק שספר תהילים הוא הדבר שמבטא הכי טוב את הנשמה הישראלית. לא האזנתי לאלבום ואינני יודע איך זה יצא, אבל הסיפור הזה של חיבור אומנים לכתבי הקודש העתיקים וההבנה שזה הכי אקטואלי שיש — הוא ללא ספק חלק מגאולת הקודש שאנחנו נמצאים בתוכה.

באותו ריאיון הם אמרו: ״אנחנו מאמינים בחיבורים ובשוויון בין בני אדם מכל הרקעים. ספרי הקודש העתיקים מכילים אמיתות אוניברסליות ושייכים לכולם, גם לדג נחש״. בדרך כלל המילים שוויון ואוניברסליות משמשות מפלגות פוליטיות של השמאל, אך במהותן המילים האלו יכולות להיות גם קודש, כי הקודש נותן את הערך האמיתי של כל מושג. ככל שיותר נהיה מחוברים אל הקודש, כך נבין את ייעודנו וייעוד האנושות כולה.

בצעירותי, כשהייתי חילוני, שמעתי את השירים שלהם — להקה חילונית בועטת — וזה מאוד הפתיע אותי כשהם הוציאו אלבום שכל התוכן שלו הוא קודש. לא מדובר באומן שחזר בתשובה, אבל מי שיש לו עיניים מבין שזו תשובה שעולם התרבות הישראלי עובר.

התנ״ך הוא תעודת הזהות שלנו כעם, הוא אוצר החיים התרבותי שלנו שחייב לבוא לידי ביטוי במדינת ישראל המתחדשת.

המילה תרבות בדרך כלל נתפסת כמשהו חילוני, לא צנוע, שמביא פורקן של יצרים. הרב קוק זצ״ל כותב בהקדמה שלו לפירוש על שיר השירים שתפקיד הספרות, הציור ושאר האומנויות הוא להוציא אל הפועל את המושגים הרוחניים המוטבעים בעמקי הנפש האנושית. ולכן אנשי קודש הם אלו שצריכים לעסוק באומנות ויצירה, כדי שאנשים יתרגשו מקודש ולא חלילה מטומאה ופריצות. ככל שלאדם יש רגשות יותר עדינים וטהורים, כך הוא יצליח לבטא באומנות שלו את אותן רגשות וגם לעורר אותם אצל הציבור שצורך אומנות. מי לנו גדול יותר ברגשי קודש מדוד מלכנו, המשורר הלאומי הקדוש, שעם ישראל מוצא בשיריו מנוחת הנפש, הרוח והנשמה.

לא מעט אומנים חזרו בתשובה וכתבו שירים שמושמעים בפלייליסטים של ערוצי רדיו פופולריים. גם האומנים הדתיים הופכים להיות מצליחים, ועכשיו גם ׳חילונים׳ מתחברים אל מקורות הקודש, גם מתוך הזדהות אישית וגם מתוך הבנה שזה מה שהציבור הישראלי צורך ואוהב לשמוע. השירים האלו מטהרים את האוויר הישראלי, הם מאפשרים מרחב רוחני ומייצרים אטמוספירה רוחנית להמשך יצירה ואומנות של קודש. כתבתי כאן בעבר גם על קומיקס שמעורר רגשי קודש בהוצאת ראש יהודי, וגם על מסעדות שהופכות להיות כשרות. יש תנועת תשובה סמויה שצריך לפקוח את העיניים כדי לראות. צריך גם לפרגן לאנשים האלו, להגיד להם ״כל הכבוד״. הם הנחשון בן עמינדב של עולם הרוח. כל בעל תשובה זקוק לחיזוק. תעצרו אותם ברחוב ותפרגנו להם, תצרכו את התוכן שלהם ותודו להם. אחרי תחיית החול, הגענו למציאות היסטורית של תחיית הקודש — אלו החלוצים של דורנו, מי שמחבר את החול אל הקודש, מי שנופח נשמה בגוף הלאומי, מי שמקדם את התרבות הישראלית אל ייעודה המקורי של התרגשות מהקודש וקרבת ה׳.

בדרך כלל אומנים הם אנשים שמאוד קשובים לרגשות שלהם, יש להם רגישות מיוחדת שהיא זו שגורמת להם ליצור שירים, ספרות וציורים. בגלל זה הם מרגישים צורך גדול יותר להיות קשורים לאנשי רוח ורבנים. ולא מעט מהאומנים המצליחים הולכים לשיעורים של רב או מתייעצים עם רבים. אני פונה כאן לציבור הרחב — תמצאו אומן שאתם מכירים ותלמדו איתו בחברותא. עזרו לו לפתח את רגשי הקודש שלו, כי כל שיר שלו משפיע על מאות אלפים. זו אינה משימה פשוטה ללמוד עם אומן, כי אסור להחניק לו את כוחות היצירה, אלא לסייע לו לעדן אותם ולדייק אותם. אך מי שיש לו את הכישרון הזה — תבוא עליו הברכה.