האלוף (במיל') עוזי דיין מתאר את המערכה בעזה כמלחמה קשה, מורכבת ומתמשכת – אך גם ככזו שניתן וצריך לנצח בה. לדבריו, הקושי נובע משלושה גורמים עיקריים: עוצמתו היחסית של חמאס, הלחימה בשטח אורבני המאוכלס בתומכי טרור, והעובדה שהמערכה החלה מתוך מחדל ביטחוני עמוק שלא תוקן עד תום.
לדבריו, ישראל נמצאת עדיין בעיצומו של מאבק פנימי – בין גישה שמבקשת לסיים את הלחימה ולחזור לניהול הסכסוך בתנאים "משופרים", לבין גישה מהותית יותר, שמבקשת למוטט את חמאס לחלוטין ולשנות את כללי המשחק האסטרטגיים.
דיין מציין כי חלק ממשפחות החטופים נושאות כאב יומיומי קשה ומרגש, והן רואות במדינה אחראית גם למחדל שאפשר את החטיפה וגם לאי־השבת יקיריהן. תחושות אלה מובנות, אך לטענתו הן מנוצלות גם בידי חמאס לצורך לחץ פסיכולוגי ופוליטי על ישראל.
מול תחושת הכאב והביקורת, הוא מדגיש כי אסור לחזור למצב הקודם – גם לא בגרסה "משודרגת" של הגנה טובה יותר. במקום זאת, ישראל צריכה לשאוף לתוצאה אסטרטגית אמיתית: עקירת חמאס מעזה, בניית מציאות חדשה שתשנה את מאזן האיום – לא רק בעזה אלא גם בזירות אחרות.
