לדבריו של סא"ל במילואים דודו לוי, ההתמקדות הציבורית והתקשורתית בעזה מחמיצה את העניין האסטרטגי המרכזי: איראן. במבט רחב, מה שמתנהל כעת בדרום ובצפון – הן התקפות החות'ים, ירי הרקטות מלבנון, והלחימה בעזה – אינו אלא פעולת הסחה מתוחכמת של טהראן. איראן, בעיני לוי, משחקת שחמט. היא מזיזה את חמאס, חזבאללה והחות'ים כמו כלים על הלוח, שוחקת את ההגנה הישראלית וממתינה לרגע הנכון לבצע מהלך עצמאי.
לוי מזהיר כי בעוד חמאס נתפס כאויב המרכזי – בפועל, הוא שליח. חיזוקו, קיומו ואף הלחימה מולו משמשים את האינטרס האיראני. המטרה האמיתית היא לבודד את ישראל, לרוקן את מערכות ההגנה שלה, ולעייף את דעת הקהל – כדי שבשעת פקודה, תגובת ישראל תהיה חלשה, מפולגת או מתונה מדי.
הוא מדגיש כי צה"ל אינו יכול להסתפק ב"ניהול הסכסוך". הגישה של "נכה את חמאס ואז נמתין" היא גישה שנכשלה – ו־7 באוקטובר הוכיח זאת. האויב למד את המערכת, סרק אותה, ומצא את דרכו פנימה. באותו אופן פועלת גם איראן – בזהירות, באורך רוח, ובשיטתיות.
לדבריו, ישראל חייבת להבין שהמלחמה בעזה אינה סיום התהליך – אלא תחילתו. איראן, שפועלת במעגל השלישי, מציבה איום קיומי אמיתי, והיא אינה תוקפת בינתיים – לא מתוך חולשה אלא מתוך תכנון. האיראנים רואים בעצמם "המלך" על לוח השחמט. הם יזוזו רק אחרי שכל הכלים האחרים ימצו את עצמם.
לוי טוען שאין עוד זמן להססנות. ישראל צריכה לפעול – גם אם תישאר לבדה – כדי לשלול מאיראן את האפשרות לגרעין. זוהי לא מלחמת מנע – אלא מלחמת קיום. אם לא תתבצע פעולה ברורה, ישראל עלולה להתעורר מול אויב גרעיני, אידיאולוגי ורצחני – ואז כבר יהיה מאוחר מדי.
