רועי אהרוני, עורך מגזין ערוץ 14, מתאר כיצד סדרת כתבות שערך בנושא היועצת המשפטית לממשלה הצליחה לעורר הד ציבורי רחב. הכתבה, שהביאה סיכום של עשרות מקרים שבהם היועצת חסמה מהלכים של הממשלה הנבחרת התמקדה בהצגת עובדות פשוטות ורציפות. לדבריו, דווקא בשל הפשטות, רבים מהצופים – שלא היו מודעים להיקף ההתערבות – החלו להבין את משמעות התופעה ולתהות מדוע לא נחשפו למידע הזה בערוצים אחרים.
אהרוני מזהה כי הציבור מחפש פתחון פה – תחושת ייצוג ונוכחות של עמדות שאינן זוכות לביטוי תקשורתי במיינסטרים. הוא מודע לכך שחלק מהתכנים פונים בעיקר למי שכבר מחזיק בעמדות דומות, אך רואה בכך שלב חשוב במאבק על התודעה הציבורית. לא מדובר רק בלשכנע את המשוכנעים, אלא לתת להם כלים, עובדות ויכולת להסביר את עמדותיהם בצורה מבוססת.
במקביל, אהרוני מעלה שאלות קשות על המציאות התקשורתית בישראל. הוא מצביע על תהליך שבו כל מחנה יוצר לעצמו מערכת מדיה סגורה – ערוצים, אתרים ורשתות – שבהם מתקיימת תיבת תהודה פנימית. לדבריו, תהליך זה מחמיר את הפילוג ומצמצם את יכולת ההקשבה ההדדית. עם זאת, הוא מקווה כי ייתכן ומדובר בשלב ביניים, שדרכו יבשילו התנאים לשיח משותף בעתיד.
