לדברי סא"ל שוש רבן, אין כל הבדל מהותי בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית. שתיהן, לטענתה, שותפות לאותה אידיאולוגיה של שנאה ואלימות כלפי מדינת ישראל. בעוד שחמאס מזוהה באופן ישיר כארגון טרור, הרשות מתפקדת כגרסה מעודנת יותר – טרוריסטים בחליפה, כלשונה – שמשתמשים באותם אמצעים ובאותה מטרה, אך תחת מעטפת מדינית־רשמית.

רבן מצביעה על כך שאחרי הסכמי אוסלו, הרשות לא רק קיבלה לגיטימציה, אלא גם כסף ונשק – שלדבריה שימשו בהמשך נגד ישראל. היא מדגישה כי הרשות הפלסטינית הצהירה בגלוי על תמיכתה באירועי השביעי באוקטובר, ולפיכך יש לראות בה שותפה מלאה למתקפה – ולא גורם לגיטימי לקידום מדיני או ביטחוני.

בביקורת חריפה היא תוקפת את פעילות המנהל האזרחי, שלדבריה לא רק שאפשר אלא אף עודד הכנסת עשרות אלפי פועלים פלסטינים לישראל, תוך שיתוף פעולה עם ממשלות קודמות. היא רואה בכך טעות אסטרטגית חמורה המנוגדת לעקרונות הביטחון הלאומי, וטוענת כי כל תמיכה כלכלית או מנהלית ברשות הפלסטינית היא פסולה מעיקרה.

בהקשר הצבאי, רבן מבהירה כי כשל השביעי באוקטובר הוא בראש ובראשונה מחדל צבאי ומודיעיני – לא מדיני. בעיניה, אין זה משנה אילו תקציבים הועברו לרצועת עזה או לרשות הפלסטינית, שכן תפקיד הצבא והמערכת הביטחונית הוא להגן על המדינה בכל תנאי, בלי קשר להחלטות ממשלה. בכך היא מטילה את האחריות הישירה למחדל על מערכת הביטחון – ולא על הדרג המדיני.

רבן טוענת כי גופי הצבא והמודיעין נכשלו במילוי תפקידם היסודי, וכי האחריות לנעשה אינה יכולה להיות מיוחסת רק להחלטות ממשלה. לדבריה, מדובר באירוע ביטחוני מובהק שצריך היה להימנע ממנו – לו היו הצבא והשב"כ פועלים כראוי, בהתאם למהות תפקידם.