ד"ר צבי סדן קורא להגדיר קווים אדומים ברורים בשיח הציבורי בישראל. לשיטתו, אחת הבעיות המרכזיות בתרבות הפוליטית הנוכחית היא האמונה שכל דעה, תהיה קיצונית ככל שתהיה, זכאית לבמה ציבורית. הוא סבור כי חברה בריאה אינה יכולה להתקיים כאשר אין הבחנה בין רעיונות לגיטימיים לכאלה שפוגעים בבסיס המוסרי והאזרחי המשותף.
סדן מבקר את מה שהוא מזהה כפער בין השמאל לימין בכל הנוגע לקביעת גבולות השיח. לדבריו, השמאל הישראלי פועל מתוך מערכת ברורה של גבולות רעיוניים – הוא לא מוכן לתת לגיטימציה לדמויות מסוימות כמו איתמר בן גביר או מיכאל בן ארי, ומוציא את עמדותיהם מחוץ לתחום השיח הלגיטימי. מנגד, לטענתו, הימין לעיתים נכנע לליברליזם נטול הבחנה, שמוביל לכך שגם עמדות קיצוניות שאין להן מקום במרחב הדמוקרטי זוכות לבמה.
הוא מציין כי החברה צריכה להחליט איפה עובר הגבול – מהי דעה שאפשר לדון בה ומהי דעה שאין לה מקום. בלי גבולות ברורים, מתרחש טשטוש מוסרי שמסכן את היכולת לנהל שיח ציבורי תקין.
















צודק . לשמאל יש 3 ערוצים ולימין 1
כן ולא כי בדמוקרטיה לא מותר לומר הכל יש דעות שחותרות ועושת נזק ופיגוע לעם ישראל כמו בתורה אפשר לחלוק כל עוד במסגרת כי כשמערערים על המסגרת אין חיים זה בדיוק תורת הפרוגרס שעל הכל מותר לחלוק והכל לגיטימי אין גבולות זה נגד עקרונות היהדות וערכים ככה התחילה עבודת אלילים שחלקו על כל מה שקיים
מאז שגיא מרוז צורף לפאנל , הפסקתי לצפות בפטריוטים .