[fvplayer id="386"]

היא בוחרת לשיר בפני נשים בלבד, עם כל המגבלות שהחברה החרדית מוסיפה לתפקיד הזמרת. פאה קצרה יותר, מטפחת מעליה, בגדים אחרים, הופעה ללא תזוזה על הבמה, צנזורה על מילים והגבלת לחנים. אלו מקצת מן הדרישות שהבמות החרדיות השונות מעמידות בפני יפוש, זמרת מכפר חב"ד שרק רוצה לשיר. "שירת נשים זה מפחיד, אני יכולה להבין אותן. זה משהו עוצמתי, ולא רוצים שהבנות ילמדו מזה להיות מדי, מדי. אז אני לא כמו אמנית שמגיעה לבמה ומביאה את מי שהיא, אלא מתאימה את עצמי למה שהקהל רוצה לראות ולשמוע. וגם אחרי כל ההתאמות, תמיד יש איזו הערה ומישהי שלא מרוצה כי הייתי עבורה מדי, מדי זזה, מדי עוצמה בקול, מדי משהו", מספרת יפוש.

https://tovnews.co.il/%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a8%d7%95%d7%98%d7%a8-%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%91%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%93%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99/

"שנים הסתובבתי עם הרגשה חמוצה שאני עושה משהו שמותר, וגם ככה יש המון אסור, אז למה תמיד יש ביקורת? אבל היום אני במקום יותר שליו, מכיל, ואין לי בעיה עם זה שאנשים רוצים מוצר מסוים וזה בסדר שיש מקומות שאני לא מתאימה, אז אני דואגת להיות מתאימה. אין לי עניין להאכיל בכפית את האנשים במי שאני עכשיו. על הבמה אני נותרת לקהל את מה שהן רוצות לראות, לפי הכללים שהן רגילות".

היא ממשיכה, "כבר בהופעה הראשונה בחיי, בכיתה ח', כולן דיברו על ההופעה והמורה מיד אספה את כל הבנות לדבר עלי, כמה זה חמור שמופיעים ושרים "כמו בטלויזיה". מיד אחרי ההיי, קיבלתי את הזבנג. דאגו לומר לי שמה שאני עושה הוא לא בסדר. שזה לא מתאים. אני חושבת שהיום מורות כבר לא מדברות ככה כי יש יותר הבנה לצורך של נשים ובנות ליצור ולהופיע, וגם לצרוך תרבות שיש בה זמרות שמופיעות בעוצמה. ואדרבה עדיף שיעשו זאת במקום כשר ונפרד ולא בחוץ. אבל אז חששו, ובכל מקום סגור יותר עדיין חוששים מצד אחד, ורוצים אותי מצד שני". מתברר שישנה לא מעט עבודה בתחום, דווקא בגלל שאין מספיק זמרות חרדיות ויש ביקוש גדול באירועי תרבות של נשים חרדיות. 

https://tovnews.co.il/%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9f-tov-%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c/

יפוש מספרת כיצד תפסה אותה הבחירה של יובל דיין שלא ללחוץ את ידו של נשיא ארצות הברית, "הסיפור של יובל דיין תפס אותי במקום רגיש, אני מבינה שכל אחת במקום דתי והלכתי אחר, לא כולן מקפידות, אבל חשוב גם לתת מקום, וקול, ותקציבים ובמות לזמרות שבוחרות לא לשיר בפני גברים, חשוב להעלות את זה על נס ולהעצים את זה. כי קשה יותר להגיע לאנשים כשאת לא משמיעה את השירים שלך ברדיו ולא מופיעה בטלויזיה. מצד הציבור החרדי, הקהל שלי, הייתי רוצה שיתייחסו יותר למוזיקה, לאמנות שלי".