משה פייגלין מציב מראה נוקבת אל מול ההתנהלות הישראלית בעזה. מבחינתו, הבעיה אינה רק מבצעית – אלא עמוקה יותר: בלבול מוסרי שמוביל לחוסר יכולת אסטרטגית. בעוד מול איראן קיימת תחושת צדק ברורה ויכולת למקד את המטרה, בזירה העזתית נדמה שהמערכת כולה פועלת באווירה של חוסר בהירות: לא ברור מי האויב, לא ברור מה מותר ומה אסור – ולא ברור מי באמת מקבל את ההחלטות.
פייגלין מזהה פער מהותי בין התחושות כלפי עזה לאלו כלפי איראן. מול טהראן, קיים קונצנזוס רחב – היא אויב ברור, תוקפן גלוי שמולו אין מקום להתלבטויות. אך בעזה, טוען פייגלין, המצב שונה. ישראל מחזיקה בקודים מוסריים שמעמעמים את המטרה, ובכך יוצרת מבוכה מבצעית וערכית גם יחד. ההנהגה, לדבריו, מתמודדת עם לחצים משפטיים, מגבלות פנימיות ובלבול מוסרי עמוק.
לטענתו, הדרג המדיני והצבאי מהסס להגדיר מטרות חד־משמעיות או לנקוט בגישה החלטית כלפי תוקפנות – מתוך חשש מתגובת המערכת המשפטית, התקשורת או דעת הקהל הבינלאומית. בעיניו, התחושות הללו מחלחלות מטה – ומייצרות חוסר אמון בין הציבור להנהגה, ובין החיילים לבין מטרת הלחימה.
פייגלין מדגיש: כדי שישראל תוכל להכריע באמת, עליה להשתחרר מהקונספציות הערכיות שמונעות ממנה לראות את המציאות כפי שהיא. המוסר, הוא טוען, אינו אמור להיות מכשול – אלא מצפן ברור, שמוביל לעשייה החלטית מתוך צדקת הדרך.
This is why religious and right wing people like myself keep saying the average Jew and the people of the world are wildly underestimating how wildly hostile Muslims are to Jews. Can you imagine how overwhelmed by emotion, and entrenched in the dominance of your peoples identity, you must be, to think that Netanyahu has surpassed hitler? How hurt your identity is, by the existence of the Jews. How your peoples religious aspirations, are contradicted by the Jews? Erdogan is actually a moderate among Muslims, at best a conservative Muslim, but honestly he is middle of the road.
The establishment in Israel and America, are wildly out of sync with the real conflict that we face from the Muslims of the middle east. So are vast percentages of Israelis and American Jews. Remember, that which we don’t learn through discourse and conversation, we tend to learn through painful lessons. In G-d I trust.