תא”ל במיל’ אורן סולומון מביע דאגה מהאופן בו מתנהלת השיח הציבורי סביב האירועים האחרונים ביהודה ושומרון. לדבריו, ההתיישבות איננה גוף חיצוני למערכת הביטחון – היא חלק בלתי נפרד ממנה, ויש להיזהר מאוד מהניסיון לצייר אותה כמוקד בעייתי.
הוא מודה כי קיימים מקרים של אלימות, אך מבהיר שמדובר במספרים זניחים שאינם מצדיקים הכללות או יצירת דה־לגיטימציה לאוכלוסייה שלמה. באותם מקרים בודדים יש לטפל באופן נקודתי, באופן ממוקד וראוי – אך בלי לחרוץ גורלות, ובוודאי מבלי להשתמש בנשק חי נגד אזרחים.
סולומון מתייחס להתנהלות דובר צה”ל, וטוען כי יש לבחון היטב את ניסוחי ההודעות הרשמיות. לדבריו, לעיתים קרובות משתמעת מהן עמדה מוטה – כזו שמייצרת תחושת אשמה קולקטיבית ופוגעת באמון בין הצבא לאזרחים. הוא ממליץ להפעיל שיקול דעת זהיר ולוודא שהשפה בה נעשה שימוש היא מדויקת, אחראית ומאחדת.
דבריו של תא”ל במיל’ סולומון נאמרו בערוץ TOV לפני הודעת הפרקליטות על כך שלא נמצאה עילה להגשת כתבי אישום, מה שמעצים עוד יותר את דבריו ומחדד את הנזק התודעתי שנגרם לאוכלוסיית יהודה ושומרון.












הבעיה היא שאל דו״צ מצטרפים בחדווה נתניהו, סמוטריץ ינון מגל, סטרוק ואחרים. זאת בהתייסותם החד צדדית. ראשית מגנים זריקת אבנים, ללא התיחסות הולמת לילד שנורה. ואינם טורחים להתייחס לעבירות מערכת הביטחון בפעילותה מול מתנחלים. צורת הדיבור היא של שאט נפש. בעשותם כן הם מתנערים לא רק מהמעשה (טרם שהוכח), אלא מציבור הנערים. הימין צריך להפסיק להתנצל כל עוד מערכות השלטון נוהגות בצורה עבריינית. לא זכורה לי (אשמח להתבדות ולהתנצל) התיחסות כה מחמירה של נתניהו למעצרי השוא של יהודים.