הערב חל חג החנוכה. זהו החג שהכי הרבה יהודים מציינים אותו, אחרי ליל הסדר בחג הפסח. רוב מוחלט של עם ישראל מדליק נרות חנוכה, חלקם הגדול בברכה. לא רק בבתים, אלא גם בגנים, בבתי הספר והתיכונים החילונים מציינים את החג הזה באכילת סופגניות ושירי חנוכה. מה הסיבה שהחג הזה כל כך תפס בעם ישראל, יחד עם הברכה על הנרות בהזכרת שם שמיים?

הרב קוק זצ״ל כתב חיבור קצר שכולל מספר מילים לתיאור כל חודש בשנה, כדי לעמוד על מהותו, וכך הוא כותב על חודש כסליו: ״הברק האלוקי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לניצוצות, כשיתקבצו לאבוקה אחת, ישוב להגלות״. החשמונאים, כידוע, היו צדיקים גדולים וגיבורים גדולים. הם ידעו להילחם בצורה מקצועית ומתוחכמת נגד הצבא היווני, וגם ידעו להילחם נגד הדעות הזרות והתרבות המרושעת של היוונים הרשעים ואלו שהלכו בעקבותיהם.

הם גם השיבו לנו את מלכות ישראל וגם הדליקו נרות בבית המקדש. המלכות והקדושה היו מחוברים יחד. לא הייתה אצלם הפרדת דת ומדינה. המדינה הייתה יהודית וגם התרבות הייתה יהודית. לאחר עשרות שנים, לצערנו, הדעות הזרות החלו לחלחל, ולאחר מכן איבדנו גם את המלכות וגם את בית המקדש.

כשיצאנו לגלות, הברק האלוקי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לניצוצות – לא הייתה עוד גבורת הגוף וגבורת הקודש ביחד. מצאנו אנשים חזקים בגוף אך חלשים ברוח, או אנשים שחזקים בתורה אך חלשים בגוף. גם בקום המדינה היה מגזר שקידש את החול והתרחק מהקודש, ומגזר שקידש את הקודש והתרחק מהחול. אלו שאריות של קללת הגלות – הפירוד בין הקודש והחול.

כי בעם ישראל גם לחול יש ערך, בכך שהקודש חל בתוכו. ואם החול קטן – גם הקודש שיחול בו יהיה קטן. אך בסופו של דבר הברק האלוקי עתיד להתגלות, בחזרתנו לארצנו. גם בדורנו יש חשמונאים – גיבורים ברוח וגם במלחמה. יש לנו עוד הרבה מה להתחזק בגבורת הרוח במלחמת התרבות, אך אנחנו במגמת התחזקות. הגבורה של ישראל יכולה לינוק רק מהקודש, אחרת היא לא תחזיק מעמד.

הרב קוק כותב עוד משפט על חודש כסליו: ״גבורת אמת תימצא, רק במקום שאור אלוקים שמה״. יכולה להיות גבורה זמנית, כמו גבורת החלוצים או גבורה של חיילים במלחמה, אך היא לא נצחית. כמובן שהיא חשובה מאוד ויש בה תועלת, וגם תועלת זמנית חשובה – אך אנחנו שואפים לגבורת אמת, גבורה שתהיה בכל מכלול החיים ולאורך כל החיים. גבורה כזו יכולה להיות רק מתוך חיבור אל הקודש ואל הקב״ה.

בימינו יש דור של נשמות צמאות – צמאות לקודש, לתוכן של משמעות אלוקית בתוך חיי המעשה. את חיי החול הם מכירים היטב, אך את נשמתם הם לא זכו להכיר. חג החנוכה הוא הזמן להאיר את הנשמות, לדבר על הפך הקטן שלא נטמא ושלעולם אי אפשר לטמא אותו.

בעומק העניין, הסיבה שכל כך הרבה יהודים חוגגים את החג הזה היא משום שבתוכם פנימה הם מאמינים שיש נשמה קדושה שלעולם לא תיטמא. אך התודעה הגלויה שלהם לא נמצאת שם. מעולם לא סיפרו להם מה המשמעות של להיות יהודי, וכמה ה׳ אוהב אותם ומשגיח עליהם, שהוא מקור הכוחות והכישרונות שלנו, וממנו אנחנו מקבלים כוח וגבורת אמת.

אז לפני כל הדלקת נרות שאנחנו עושים בעבודה, במילואים ועם השכנים – נגיד רעיון קצר על הנשמה הישראלית, על הקודש והחול. נחבר את האילנות לשורשים שלהם. בואו נזמין את השכנים להדלקה בבית, נתרומם יחד עם אור הנרות ונתחבר לתוכן הקדוש של החג.

ב״ראש יהודי״ יש מיזם הדלקת נרות חנוכה בעיר תל אביב. מי שמעוניין יכול ליצור קשר במספר שיפורסם מתחת למאמר. שנזכה להאיר את נשמות ישראל.

להצטרפות להדלקת נרות חנוכה ברחבי תל-אביב עם “ראש יהודי”: 052-5665005

לתרומה ל”ראש יהודי” – להפצת אור היהדות בתל-אביב ולקירוב לבבות