בזמן שהם מתלוננים על קיפוח והזנחה מצד גורמי השלטון, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוכיחים שמתוך 79 מדדים של איכות חיים, ב-55 מהם התוצאה הייתה טובה יותר עבור יהודים, בעוד שב-19 מדדים הערבים הובילו.
בקרב היהודים נרשמה רמת ביטחון אישי גבוהה יותר, ואילו הערבים מובילים במדד אחוז ההוצאה על דיור.
הנתונים מצביעים גם על תחומים שבהם קיים שוויון בין הקבוצות, לצד פערים מובהקים בתחומים אחרים.














מגדלי פאר בעיר בירושלים, עיר הבירה שלנו, שבהם הדירות להשכרה בלבד בעלות של משכורת שלימה, הם אפליה ברורה בין תושבי שכונות שבהן אין שירות חובה במזרח העיר בפאפובמערבה,
אין מילואימניקים ובוודאי שלא עתודאים, שמקדישים 4 שנים לתואר ו7 שנים שירות בתחום, נסיעות ארוכות, משכורת מינימלית, נישואין לצבא 12 שעות ביממה (שירות + נסיעות), דווקא לציבור שמתחתן מוקדם, יחסית.
מלגות עד 100% דווקא למי שלא משרת, ולקראת הבחירות הבאות, מלגה עלובה למי שחיי משפחתו נהרסו והמשך לימודיו בספק, כדי לעודד אותו להגיד כן, גם כשהמילואים גרמו, חלילה, לכמעט גירושין, או להפסד שנת לימודים.
ראש עיריית ירושלים תרם להקמת מכללות סיבר במזרח ירושלים, בנוסף למכללות למורים, לאפליה של מורים שאינם נאמנים למדינה, שיכנסו למערכת החינוך על חשבון יוצאי צבא ויתומי צה”ל ותיקים, שמשרד הבטחון בעט בהם.