העתידן דוד פסיג מעריך כי מדינת ישראל ניצבת בפתחו של עשור מכריע, שבמרכזו שאלות יסוד הנוגעות לזהותה ולעתידה. לדבריו, עוד לפני סוגיות ביטחוניות או כלכליות, נדרשת הכרעה עקרונית באשר לאופי המדינה ולערכים שעליהם תתבסס.
פסיג מתאר את הקמת ישראל כתולדה של נסיבות היסטוריות ייחודיות. התנועה הציונית, לדבריו, הובילה את העם היהודי לקבל אחריות על גורלו ולהקים מדינה יהודית ריבונית. סביב הרעיון הזה התקבצו קבוצות מגוונות של יהודים, שביקשו להיחלץ מהמציאות בארצות מוצאם ולהצטרף למהלך הלאומי המתהווה.
עם זאת, הברית שנרקמה בין הקבוצות השונות בתהליך בניית האומה, כך הוא טוען, אינה יציבה לאורך זמן. לשיטתו, מדובר בברית שנולדה מתוך אילוצים ואירועים היסטוריים, אשר זיכרונם דוהה עם השנים. ככל שהזמן חולף, מתחדדת השאיפה של כל אחת מן הקבוצות לעצב את המרחב המשותף בהתאם לעקרונותיה ואמונותיה.
לדברי פסיג, זהו שלב רגיש בהתפתחותם של לאומים, שלעיתים עלול להוביל להסלמה פנימית חריפה ואף להידרדרות לעימות אזרחי.
