משה בדש חושף את מה שהוא מכנה האבסורד הישראלי בכל הנוגע ליוקר המחיה. לטענתו, אזרחי ישראל משלמים מחיר כפול על המוצרים בסופרמרקט: פעם אחת ישירות בקופה, ופעם שנייה דרך כספי המסים שמממנים את אותם מונופולים גדולים.

בדש מותח ביקורת חריפה על מדיניות חלוקת תלושי המזון (כדוגמת ה-500 מיליון שקלים שהקצה שר האוצר סמוטריץ’). הוא טוען כי במקום לעזור לנזקקים בטווח הארוך, הכסף הזה חוזר ישירות לכיסם של המונופולים כשהאזרחים רוכשים אצלם מוצרים.

כדוגמה למנגנון המעוות, הוא מציג את מקרה המפעל של חברת “אסם”: המדינה מעניקה מענקים של מיליוני שקלים לחברות ענק כדי שיעתיקו מפעלים (כמו מעבר מפעל הבמבה מחולון לקריית גת). בדש טוען כי המדינה מצדיקה זאת ביצירת מקומות עבודה, אך בפועל, החברות עוברות לציוד טכנולוגי חדיש שחוסך בכוח אדם, מרוויחות מנדל”ן יקר שהתפנה, ונהנות מהטבות מס משמעותיות (7% מס במקום 23%).

לסיכום, בדש טוען כי המערכת הנוכחית לא רק שאינה נלחמת ביוקר המחיה, אלא מתמרצת את החברות הגדולות על חשבון הציבור, בזמן שהבטחות ליצירת מקומות עבודה חדשים נשארות לעיתים קרובות בגדר דמיון.