נצ”מ בדימוס אבי וייס מעלה סימני שאלה קשים סביב התנהלות מערכת המשפט והגורמים המקצועיים בפרשת “המרגל הסודי”, וטוען כי הציבור נחשף רק לחלק קטן מהתמונה המלאה.
לדבריו, מדובר באדם שהיה תחת צו אשפוז פסיכיאטרי, מצב שלפי הנהלים מחייב ליווי של שירות בתי הסוהר בכל יציאה לדיון משפטי או לכל צורך אחר, אלא אם בית המשפט מורה במפורש על שחרורו. לכן, עצם האפשרות שנראה חופשי בבית קפה או במרחב הציבורי מעוררת, לטענתו, שאלות קשות על ההחלטות שהתקבלו מאחורי הקלעים.
וייס טוען כי במקרה הזה הופעל למעשה “תרגיל כפול” כלפי הציבור. לדבריו, בעוד שבחזית עמדה שופטת מחוזית שניהלה את הדיון מול חברי הכנסת, עורכי הדין והתקשורת, בפועל היו שלושה שופטים נוספים שעסקו בתיק וקיבלו את ההחלטות המשמעותיות הרחק מעיני הציבור.
לטענתו, הפסיכיאטר המחוזי קבע כי אף שבשלב מסוים החשוד לא היה כשיר, מצבו הנפשי השתפר והוא כשיר לעמוד לדין. אולם כדי לעקוף את חוות הדעת הזו, כך לדבריו, הוקמה ועדה מיוחדת של פסיכיאטרים, גוף שלטענתו אינו מעוגן בחוק, אשר קבעה לא רק שהאיש אינו שפוי כיום, אלא שגם לא היה שפוי כשנתיים וחצי קודם לכן, בתקופה שבה היה מעורב בפרשה אחרת הקשורה לחילוץ יהודים מאוקראינה.
וייס טוען כי רצף ההחלטות הזה מעלה חשד כבד להתנהלות חריגה של המערכת, ולשימוש במנגנונים משפטיים ורפואיים באופן שאינו שקוף לציבור ואינו תואם את הכללים המקובלים.
