נגה ארבל מציגה תרחיש מדאיג בנוגע ליושרה של מערכות הבחירות הממוחשבות. לדבריה, בעידן שבו תוצאות הבחירות בישראל מוכרעות על חודו של מנדט, אין צורך בשינויים דרמטיים כדי להטות את הכף, מספיקה “תזוזה מיקרוסקופית” שאינה נתפסת בעין.

ארבל מסבירה כי במערכת של כ-10,000 קלפיות, הזזה של שני קולות בלבד בכל קלפי מצד לצד, משמעותה שינוי של ארבעה קולות נטו. במכפלה הכוללת, מדובר ב-40,000 קולות – שווי ערך למנדט שלם. “זה כמו התולעים המפורסמות בבנקים,” היא מדגימה, “תוכנה שגונבת רק את האגורות שאחרי הנקודה העשרונית. אף אחד לא מרגיש בחסרונן, אבל בסוף מצטברים מיליונים.”

מעבר להיבט הטכני, ארבל מצביעה על “הרגע התודעתי” בבחירות. היא מזכירה את הבחירות בין נתניהו לציפי לבני, שבהן למרות היתרון המספרי של לבני במנדטים, המציאות הקואליציונית הבהירה מיד מי המנצח האמתי. לדבריה, ברגע שהתודעה הציבורית והפוליטית מתקבעת על תוצאה מסוימת, כמעט בלתי אפשרי לערער עליה בדיעבד, גם אם יתגלו אי-סדרים.

בעולם שבו ההבדל בין קואליציה של 61 לבין חסר במנדט הוא קריטי, ארבל מזהירה כי המערכת הנוכחית מתקשה לזהות ולעצור הטיות עדינות שכאלה, המתרחשות עמוק בתוך המערכות הממוחשבות.