סא”ל שוש רבן מנתחת את המציאות הביטחונית המורכבת שבה נמצאת ישראל. רבן פותחת בכאב העמוק על נפילת חיילים, אך מדגישה כי זהו מחירה הכואב והבלתי נמנע של יציאה למלחמה. לדבריה, הטענה שפעילות פחותה הייתה מונעת אבדות היא שגויה; מלחמה עצימה הייתה עלולה לגבות מחיר כבד אף יותר.
רבן מתארת את הפעילות הצבאית בלבנון כמרשימה וחיונית, תוך התמקדות בפירוק תשתיות הטרור שחיזבאללה בנה במשך שנים סמוך לגבול. עם זאת, היא מבהירה כי למרות העבודה הרבה שנותרה בצפון, הקשב הצבאי המרכזי והמשאבים מופנים כעת ליעד אחד מרכזי: איראן.
לדבריה, צה”ל נמצא במוכנות שיא ל”יום פקודה”. היא מדמה את המערכת הצבאית לספינה גדולה שצריכה להיות ערוכה מראש לכל תרחיש: מהטייסים הממתינים להזנקה ועד אישור התוכניות המבצעיות והחימושים. רבן מעריכה כי מערכה עצימה נוספת היא בלתי נמנעת ותגיע בזמן הנכון, אך רק לאחר שתטופל החזית העיקרית מול איראן, ישראל תהיה חופשיה לפעול בעוצמה מלאה בשאר הגזרות.
המסר המרכזי של רבן הוא של סבלנות אסטרטגית ומוכנות: המערכה מול טהרן קרובה מתמיד, וכל צעד כרגע מכוון לרגע שבו יוחלט “ללחוץ על הכפתור”.
