מהשיחה של ד”ר מרדכי קידר והגאואסטרטג טופז רם עולה תמונה מדאיגה לגבי השאיפות האימפריאליסטיות של טורקיה בעידן ארדואן. לפי קידר, טורקיה מהווה את האיום האסטרטגי המשמעותי ביותר על ישראל, אף יותר מאיראן או מצרים, בשל יכולותיה התעשייתיות וההיסטוריה הממושכת שלה כשליטה באזור במשך 400 שנה.

קידר מסביר כי המשבר ביחסי המדינות, שהחריף מאז אירועי המרמרה ב-2010, נובע במידה רבה משינוי במעמדה של ישראל: ממדינה תלותית המבקשת לקנות מים מטורקיה, למעצמת אנרגיה עצמאית בזכות תגליות הגז. המעבר של ישראל למעמד של שחקנית מרכזית בשוק האנרגיה וביצור בריתות אזוריות, כמו הסכמי אברהם ושיתוף הפעולה עם מצרים, פוגע ישירות בחזונו של ארדואן לשליטה במזרח התיכון ובמעברים בין אסיה לאירופה.

האידיאולוגיה המניעה את טורקיה, לדברי קידר, נטועה בתפיסת “האחים המוסלמים” וברצון להחזיר עטרה ליושנה, הקמתה מחדש של האימפריה העות’מאנית. הוא מצטט עמית טורקי הממחיש את הלך הרוח הזה: אם היהודים חלמו על ארצם אלפיים שנה, לטורקים מותר לחלום על השטחים שאיבדו רק לפני מאה שנה. עבור ארדואן, ישראל יושבת על אדמה אסלאמית שנלקחה מהמוסלמים, והשאיפה הטורקית היא לשוב ולשלוט בירושלים ובנקודות האסטרטגיות של המרחב. ככל שישראל תשגשג ותתחזק, כך יחריף העימות מול טורקיה, שרואה בציונות מכשול בלתי פתיר למימוש חזונה האימפריאלי.