בכתבה נוקבת ומטלטלת, פרופ’ משה כהן אליה מציג ניתוח ביקורתי על התנהלות מערכת המשפט בישראל, תוך שהוא חושף את מה שהוא מכנה “השיטה” של בג”ץ להתערבות בהחלטות הממשלה. פרופ’ כהן אליה טוען כי בית המשפט אימץ אסטרטגיה מתוחכמת של שימוש ב”משפט מנהלי” ופרוצדורות מורכבות כדי לעצור מהלכים של הממשלה הנוכחית, מבלי להודות בגלוי כי ההתנגדות היא מהותית ופוליטית. לדבריו, במקום לומר ישירות שהם מתנגדים לסגירת גלי צה”ל או למהלכים של שר התקשורת שלמה קרעי, השופטים והיועצים המשפטיים נאחזים בטיעונים של חוסר בתשתית עובדתית, ניגודי עניינים או שיקולים זרים, סטנדרטים שלדבריו מוחלים באופן סלקטיבי ומחמיר הרבה יותר כלפי הימין.

הוא ממשיך ומדגיש את הסטנדרט הכפול, לשיטתו, דרך הדוגמה של מינוי הרמטכ”ל הרצי הלוי בתקופת ממשלת המעבר. פרופ’ כהן אליה מזכיר כיצד המערכת המשפטית העניקה “אור ירוק” למינוי משמעותי ערב בחירות, למרות האיסור העקרוני על מינויי קבע בתקופת מעבר, פשוט משום שהיה מדובר במינוי של ממשלה המזוהה עם “המחנה הנכון”. לעומת זאת, כאשר הממשלה הנוכחית מבקשת להוביל שינויים, המערכת מייצרת חסמים פרוצדורליים בלתי עבירים שהופכים את היכולת למשול לכמעט בלתי אפשרית. הוא קובע בנחרצות כי “הפרוצדורה היא המהות החדשה”, כלי שנועד לשמר את כוחה של ההגמוניה הישנה תחת כסות משפטית אובייקטיבית לכאורה.

בשיאה של הכתבה, חושף פרופ’ כהן אליה שיחות שניהל בעבר עם דמויות מפתח ב”דיפ סטייט” הישראלי, כפי שהוא מגדיר אותם. הוא מתאר כיצד סומנו שני גופים כ”דמונים” המאיימים ביותר על הכוח ההגמוני: פורום קהלת וערוץ 14. על פי הניתוח שלו, פורום קהלת נתפס כאיום כיוון שהוא מערער על הסמכות האינטלקטואלית והפורמלית של המערכת המשפטית, בעוד שערוץ 14 מאיים על השליטה בתודעה הציבורית שטופחה במשך עשרות שנים. המסקנה העולה מדבריו היא שמדובר במאבק כוחות עמוק על פניה של המדינה, שבו המערכת המשפטית משמשת כמעוז אחרון להגנה על כוח פוליטי ותודעתי שחומק מידיה של האליטה הישנה.