הטענה לאי צדק חלוקתי בישראל מתייחסת כבר שנים רבות למגוון משאבים שאותם המדינה חילקה מיום הקמתה ועד היום, כגון: קרקעות, סיוע כספי ובשנים האחרונות גם רווחים ממשאבים טבעיים כגון גז.

הטענה הושמעה פעמים רבות בהקשר לחלוקת קרקעות המדינה לקיבוצים ולמושבים. בבסיס הטענה אי הצדק שבין בעלי הנחלות בקיבוצים לאלו העירוניים וכן לעובדה שחלק הארי של קרקעות המדינה הופנה לאוכלוסיה האשכנזית ואילו המזרחים קופחו בחלוקה זו. בית המשפט העליון הצדיק טענה זו בבג”ץ הקרקעות והורה למדינה לפעול לתיקון העוול ולהמנע מלהעמיקו, אבל לדבריו של פרופ’ אלכסנדר קדר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ונשיא האגודה לצדק חלוקתי, הפסיקה בבג”ץ לא שינתה באופן מהותי את המצב.

בראיון ליגאל מלכה מסביר פרופ’ קדר כיצד זה בא לידי ביטוי בפועל: “יש פה הפרטה חלקית של הקרקע. לחזקים נותנים יותר זכויות קניין ולחלשים לוקחים את הזכויות. אם נולדת בגבעת עמל אז אתה פולש, אם נולדת בשיכון צמרת לא רק שתהיה חוכר לדורות אלא שגם תקבל בעלות”.

קדר: “אני חבר מרצ, אני איש שמאל חברתי. באתי למרצ ואמרתי להם בואו נעשה מאבק ונדבר על הזכות לדיור, דיור ציבורי, משכנתאות ולא הצלחתי. המבנה הגדול של מפלגות השמאל נשלט על ידי הסדר הישן שרוצה לשמר את המצב”.

צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV

גלי בת חורין: כל מערכת המשפט נגועה בבג״ציזם, כולנו נתינים של אהרון ברק