מדברים רבות על תרומת הקיבוצים להקמת המדינה. כעת מבקשים ישובי הפריפריה להזכיר כי גם להם יש חלק. אופיר טובול מבהיר ש"עליונות" הקיבוצים הייתה קשורה בשני דברים:
האחד, עניין נרטיבי – זהותי: "הקיבוצים עם קום המדינה היו מעבר לישובים, הם היו פרויקט תרבותי שעיצב את דמות היהודי, הצבר החדש שכבר אינו מחויב להלכה".
הנקודה השניה קשורה בחלוקת המשאבים: עיירות פיתוח לא היו יכולות לפתח כלכלה עצמאית משלהן במשך שנים משום שהתושבים שלהן נאלצו לעבוד בשטחי הקיבוצים.
שני הדברים הולכים יד ביד: "ברגע שיש לך את הבכורה על הנרטיב הישראלי – אתה גם תחזיק במשאבים הכלכליים".
ומה קורה היום?
"הדברים קצת משתנים. הקיבוצניק כבר אינו 'בן האלים' כמו פעם, וכבר איבד את הבכורה על הסיפור הישראלי. הדור הראשון של הקיבוצים היה מאוד אידאולוגי, אך הדור השלישי, כיום, כבר אינו מחובר לאתוס".
הפרשנות החדשה שנתן הקיבוץ ליהדות – שהייתה אמורים להחליף את המסורת ה"גלותית" – איבדה ממשמעותה.
טובול מוסיף כי זהו הסיפור של יהונתן גפן ואליטות מייסדים אחרות: "כשגדלים עם תודעת מרד, מורדים בתחילה בדברים שראויים לכך, כמו הגלות, אך הדור השני שנולד לתודעה הזו כבר מורד בממסד שגידל אותו".
מה עשה משה רבנו בשונה מהקיבוצים?
צפו בראיון המלא
עוד שונא קיבוצים שמביע דעה שיטחית ולא מבין את התרומה של הקיבוצים להקמת מדינת ישראל.
כל הקונספציה נדונה לכישלון. אין כסף לעילוי. אין כסף לעילוי. אין. 80% בלי תעודת בגרות. 21 אחוז מילדי כיתה א' חרדים. נשים חרדיות שלא מקשיבות לקיצונים? "שיקסע, מנוולת!". זו לא יהדות. זו כת סוטה מהיהדות וצריך להוציא את הקיצוניים מהחוק. 4 מיליארד שקלים לישיבות. האלונקה נהייתה כבדה והפצוע החרדי רוצה שיסחבו גם את כל הילדים שלו עליה.