כבן למשפחת עולים ממרוקו גדל הפרופ' סמי שלום שטרית בשכונה אופיינית באשדוד. משבגר מעט החל שטרית הצעיר להחשף לישראלים ה"צברים" וביקש להדמות להם. ההטמעות שלו באוכלוסיה האשכנזית התחילה בקיבוץ עין חרוד, בו ביצע עבודות חקלאיות וספג מאווירת הקיבוץ ה"אשכנזי". עם הזמן הוא שם לב כיצד מנהגי הילדות שלו הולכים ונעלמים מאישיותו והחליט לשוב לחיק משפחתו באשדוד.

בשיחה עם אלעזר שטורם משוחחים השניים על הכמיהה הגדולה שהייתה משותפת לשניהם בצעירותם – להפטר מהסגנון עליו גדלו ולאמץ זהות "ישראלית".

שטרית מספר על הרגע ההוא בו פגש אחד מחברי הגרעין שלו כשהוא הולך יחף והבהיר לו בפשטות שרק מי שנחשב לבן בית יכול ללכת יחף בשבילי הקיבוץ. אף על פי כן הוא לא חווה יחס מתנשא מצד הקיבוצניקים, אם כי הוא מודה שהיה צורך "לשבור את הקרח" בהתחלה.

צפו בראיון המלא:

אירוני: הראיון על יחסי יהודים – מוסלמים שנקטע באזעקה