סיפור המלחמה בין אוקראינה ורוסיה, הוא ללא ספק איתות לישראל ביחס המדינות כלפיה. אוקראינה, מדינה שרואה עצמה חלק מהמערב, הפכה בבוקר אחד למדינה מותקפת ע"י המעצמה רוסיה. אם היה מצופה ממדינות המערב לצאת צבאית להגנתה, הנה לא זו בלבד שהדבר לא קרה, אלא שנשיא ארה"ב אף הבהיר כי הדבר לא יקרה. לא זו בלבד, בשעה שמדינות באירופה סגרו את שמיהם למטוסי רוסיה כסנקציה על פתיחת המלחמה, ארה"ב הגדולה הרחוקה מהם מרחק שעות טיסה, מסרבת לעשות זאת. למה? מחשש שמטוס רוסי יחליט לאתגר את האמריקאים ומטוס קרב שלהם יצטרך ליירט אותו. זו ארה"ב הגדולה, זו שהציגה עצמה במשך שנים כשוטר של העולם.
אז נכון, אוקראינה איננה ישראל בכל הנוגע ליחסים מול ארה"ב, אבל היה מצופה מהעולם שלא רוצה לראות רודנות ודיקטטורות שמשתלטות, שיעשה משהו, שיגן, שיעצור את התוקפנות. זה לא קרה ונראה שאין קו אדום שיחצו אותו ברוסיה כדי שתבוא לה ההתערבות המתבקשת.
ישראל יכולה ללמוד מכך דבר אחד: אין לה לסמוך על אחרות שיגנו עליה, אין לה לסמוך על הבטחות חסרות כיסוי. ישראל צריכה לשמור על האינטרסים שלה, ותמיד לזכור שאם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר.
