הפרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית, אברהם דיסקין, משוכנע כי מנהיגי המחאה לא מונעים מתוך אידאולוגיה אלא מתוך שנאה: "אני לא חושב שהשורשים נמצאים במקום אידאולוגי והיסטורי אצל רוב האנשים שמנהיגים את המחאה. התופעה היא פשוט איבה לקבוצה של 'האחרים'. יש פה סוג של פסיכוזה המונית, נניח סוג של לינץ' בארה"ב כלפי שחורים. יש פה בוז עמוק לאנשים האחרים, הם לא משלנו, הם פרמיטיביים, בורים והם גנבו לנו את השלטון. השורשים האידאולוגיים לא משחקים תפקיד אלא הרקע הסוציולוגי. אנשי הקיבוצים, שהיו ביחידות עילית (זה כבר התחלף), זו התנשאות, שנאה ואצל מי שמנהיגים יש גם מניעים אישיים".
הצביעות, לדברי פרופ' דיסקין, זועקת לשמיים כשמדברים על כתבי האישום של נתניהו: "נרקמה פה שוב ושוב עלילה כנגד האיש שמנהיג את המחנה השני, ״אדם מושחת שמוקף במושחתים״ ויש להם אמונה גדולה לגבי הדבר הזה. זה שורש מרכזי בעניין. כאשר את המחנה השני מנהיגים אנשים מושחתים יש לזה גיבוי מצד שלטונות החוק, היועמ"ש, הפרקליטות המשטרה, מצד התקשורת הממוסדת של 'האנשים הנאורים'. במוקד העניין אין אידאולוגיה אלא שהמחנה השני הוא 'מחנה של פושעים'. אני בטוח שחלק מאלו שמנהיגים את המחאה עברו על החוק. אולמרט נמצא בצד אבל האחרים כאילו צחים כשלג בעיני אלו שהולכים אחריהם".
איך כל זה קשור לאנטישמיות כלפי היהודים באירופה בשנות ה-30 והאם מותר להשוות בכלל?
צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV
