בתקופה האחרונה מרבים בתקשורת הישראלית לדבר על יוקר המחיה כשהאשמים העיקריים על המוקד הן החברות המסחריות הפרטיות. מאשימים אותן בחזירות ובתאוות בצע ובחוסר רגישות לקשיים של האזרחים לגמור את החודש בכבוד.
יועץ התקשורת גל בייסברג שמייעץ תקשורתית גם לחברות מסחריות סבור כי בעיסוק התקשורתי המאסיבי מול החברות הפרטיות הציבור מפספס את האשמים העיקריים בעליית המחירים: "אני חושב שהציבור תופס את יוקר המחיה כפי שהתקשורת והפוליטיקאים מציגים. אני מזהה שאנחנו בתוך מערבולת של פייקניוז וספינים שתכלית מטרתם היא להסית את תשומת הלב של הציבור מהבעיות האמתיות. שיטה שאנחנו יועצי התקשורת, מומחים בה. מבחינה עובדתית אנחנו צריכים לחפש את יוקר המחיה בעולמות הממשלתיים. כי אנחנו מבינים שאומנם עלות המזון בארץ היא מן הגבוהות בעולם, אבל העוגה לא מורכבת רק מזה. ראינו לאחרונה ששרים בממשלה, יושבי ראש וועדות מסיתים את הזרקור והאנרגיה לחברות מסחריות כמו אוסם. ברור שצריך לטפל בזה, אגב, בכל פעם שהיא עושה את זה בפעולות ממשלתיות היא מעלה את המחירים במקום להוזיל".
"כשאני נוסע לעבוד, 50% מהעלות של כל ליטר הולך למדינה, המשכורת שלי יורדים המיסים, הארנונה היא מהגבוהות בעולם. קח את המאבק באוסם והמאבק בחברות המזון ואת אותו הדבר תעשה על הבנקים ואנחנו רואים שאף אחד לא יכול לטפל בבנקים או בהסתדרות". קובע בייסברג.
כשהוא נשאל האם ההצלחה של הספינים של הממשלה היא לא כשלון שלו ושל הקולגות שלו, יועצי התקשורת של החברות המסחריות הוא אומר כי "אני לא חושב שזה כישלון הסברתי של החברות כי הדבר שחברות פרטיות-מסחריות נמנעות ממנו זה לריב עם הממשלה. וכרגע החברות האלה יושבות מפוחדות כי אנחנו תחת חקירה של רשות התחרות. הסיפור הוא שכל מסר, וכל פעולה מתחילה ברמה העסקית וצריך להתקדם למישור הפוליטי, ואז לעלות למישור חברתי".
מי שצריכה להפנות את הזרקור לכוון הממשלה וצעדיה ולהעלות אותו לסדר היום הציבורי היא האופוזיציה בישראל: "האירוע האמיתי הוא שבפעם הראשונה מאז קום המדינה, יוקר המחיה יותר חזק מהנושאים הביטחוניים. אם האופוזיציונרים שלנו יתעוררו ויבינו שהציבור שלנו נאנק תחת יוקר המחיה, ויש כאן הזדהות אינטרסים עם הציבור. יוקר המחיה נובע מהתנהלות ממשלתית".
בסופו של דבר הוא מאמין שהציבור בישראל יתעורר וימחה על המצב באופן אקטיבי: "כאשר האידאולוגיה היא רק "כן ביבי לא ביבי" וסביב זה המדינה שלנו מסתובבת כבר כמה שנים, זה זמן אבוד. בסוף אנשים ייצאו לרחוב והחיצים יופנו למקור וזו הממשלה. זה שהממשלה מייצרת שיח, ושרים בממשלה קוראים לחרם על חברות מסחריות שמעסיקות עשרות אלפי עובדים, זה שההסתדרות חותמת על עסקת חבילה כזו במשק, אז הכל הפוך".
