עו"ד נורית קורן, לשעבר ח"כ מטעם הליכוד, היא זו שיזמה את הקמת הועדה לפרשת העלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן. לנושא היא הגיעה לאחר ששמעה במשך שנים על סיפורי חטיפות במשפחתה המורחבת.
פרשת ילדי תימן נחשפה ב-1967 כשהמשפחות שילדם נחטף קיבלו צו גיוס עבורו. אז הסתבר שאותם ילדים עדיין היו רשומים במרשם התושבים.
קורן נלחמה לפתוח את החיסיון על כל חומרי החקירה של ועדת כהן-קדמי שחקרה את הנושא בעבר, "כשראיתי שמנסים לתאם דברים ושיש סתירה בניירות הבנתי שההתנהלות לא הייתה טובה".
מה הביא למעשים כאלו במדינה צעירה?
עו"ד קורן מזכירה כי הגיעו לארץ עולים מאירופה אחרי השואה, רבים בלי ילדים – "ופה חילקו ילדים". היא מוסיפה כי ברור לה שהייתה מעורבת בסחר הילדים חולייה מקורבת ש"עשתה מה שהיא רוצה".
כמו כן, לפי מסמכים ועדויות, רבים מהילדים הועברו לארה"ב ונמכרו תמורת 5,000 דולרים.
הועדה בראשות עו"ד קורן טיפלה רק ב-1,053 מקרים משום שלא כל המשפחות פנו, אך בסך הכול מדובר בכ-3,000 עד 5,000 ילדים שנחטפו.
ועדת כהן-קדמי טענה שכל הילדים מתו ונקברו בבית העלמין בסגולה, אך בעקבות ערעור של עו"ד רמי צוברי לעליון ב97' נפתחו עשרה מהקברים ונמצאו בהם 22 שלדים. בדיקות הDNA לא היו מתקדמות מספיק. בעקבות כך עו"ד קורן חוקקה את החוק לפתיחת קברים, והעניין עדיין בתהליך.
מלבד חטיפות הילדים ומסירתם, מתארת עו"ד קורן כי הדבר החמור ביותר הוא שנעשו מחקרים וניסויים על ילדים חיים ועל גופות. בוועדת כהן-קדמי יש עדות של רופאה שמודה כי גורמי רפואה נתנו תמיסות לא מתאימות לילדים אשר גרמו למותם. "זה רצח של ממש".
עו"ד קורן מבהירה שכל האירועים החמורים הללו לא היו שגיאה – הכל נעשה באמצעות מנגנונים מכוונים ומסודרים.
לסיום, היא מדברת על מתווה ההסדר הכספי שהמדינה קבעה לתת בעקבות תביעות נזיקין של 39 משפחות, ומבהירה כי מדובר ב"לעג לרש".
באילו סכומים מדובר?
היכן עומדת כעת חקירת הפרשה?
צפו בראיון המלא