[vplayer id='11317']
דוד רוזנטל הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה ופובליציסט חרדי. ממייסדי הפורום הרעיוני הליברלי-החרדי. רוזנטל מבאר את המושג ליברליזם בהקשר לחברה החרדית. בתחילה הוא רוצה לתקן טעות נפוצה; הוא אומר כי כאשר אומרים "ליברליזם", לרוב האנשים עולה מושגים של שחרור מהמסורת, "לייטיות", ושכל אחד יעשה מה שבא לו. הוא מסביר כי זה עיוות של המושג; הליברליזם במקורו זה חירות הפרט מהמדינה – זה לא חירות של הפרט מהערכים או מהמשפחה. הליברליזם לא מכריח פלורליזם. היסטורית, היהודים או החרדים שהם יותר ממשיכי המסורת היהודית מהגולה, תמיד הייתה להם מסורת של התנהלות עצמאית מהממשל. "בלי מעורבות ממשלה, אנחנו נסתדר בעצמנו, נקדם את הערכים שלנו וננהל את הקהילה שלנו". הוא אומר כי המסורת היהודית שהתפתחה כפי שהיא, התפתחה לליברליזם באופן מעשי, השלטון והממשל לא התערב בפולחן או בקהילה. המחשבה שליברליזם הוא חסר ערכים זאת טעות שמקוממת אותו.
הוא אומר כי גם אם זה לא קרה באופן מודע, החרדים במשך דורות היו ליברליים דה-פאקטו. לא לקחו משרות בשלטון, והמסורת היהודית הייתה יותר עצמאית, וגם המקצועות היהודיים כמו סוחרים ובנקאים היו של שוק חופשי. לא הייתה להם אוריינטציה של רגולציה ממשלתית וחקיקה. הם לא היו גובי מיסים עבור המדינה. זה היה מקצועות חופשיים של תקנה סחורה ותמכור אותה במקום אחר ביקר יותר, או תיתן הלוואה בריבית לגוי בדרך כלל.
https://tovnews.co.il/%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%93-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%94%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%94/
הוא מוסיף שהחרדים הם הרבה יותר ליברליים מטבעם ובמסורתם. וכאן, במדינת ישראל שהיא מדינה סוציאליסטית, שהוקמה על אדנים סוציאליסטים מובהקים, במשך המון שנים החרדים הודרו מהמשחק. תמיד הקפידו לשמור על עצמאותם, בחינוך פרטי ללא מימון, מניעת גיוס בנות לצה"ל וגיוס בני הישיבות לצה"ל. החרדים לא הבינו לא בסוציאליזם ולא בליברליזם, פשוט הבינו שהסוציאליזם מכריח ויתור על חירות ערכי הפרט או אוטונומיה של המשפחה – פירוק כל המוסדות המסורתיים – והחרדים או היהודים תמיד היו נאמנים למסורת.
התוצאות הפרקטיות של הליברליזם מאוד רצויות אצל החרדים, הוא אומר. אי כפייה של גיוס צבאי, חינוך מסוים או יציאה לעבודה מתאימים לחברה החרדית. אבל בעקבות המדינה שהתנהלה באופן סוציאליסטי ועם כללי המשחק שלה, החרדים הבינו את כללי המשחק. "כל קבוצה מתאגדת ויוצרת לחץ ובכך מקבלת את הנתח שלה מתקציב המדינה".
רוזנטל אומר כי אין התנגדות רבנית לרעיון הליברלי, יש התנגדות למה שקרה למונח של הליברליזם שנתפס כהתפרקות ערכית ולזה רבנים מתנגדים. אבל אין התנגדות רבנית של חירות הפרט מול המדינה. למשל בגיוס חובה. הוא מצביע על החברה החרדית ואומר שאין תהליך מושכל של קבלת אידיאולוגיה סוציאליסטית, אלא הבנה של כללי המשחק והרצון שלא להישאר מאחור. הוא מדגיש שאינו מבין את ההתרגשות כלפי החברה החרדית. "מבין קבוצות הלחץ, החרדים הם קבוצת הלחץ הקטנה ביותר. תקציב הישיבות המדובר הוא 1.2 מיליארד. קצבאות הילדים והרווחה הן לא צבועות עבור החרדים, אלא גם הם נהנים מהם".
