כמעט שלושה שבועות מאז ההתקפה הרצחנית על יישובי העוטף, וישראל עדיין מחכה לכניסה הקרקעית. הדילמה בין להכות בחמאס כשהעולם לצידנו לבין הערכות טובה יותר לתמרון קרקעי היא דילמה לא פשוטה שגם הבכיר לשעבר בשב"כ, דורון מצא מודה שהוא שמח שהוא לא צריך להחליט לגביה: זו דילמה עצומה. אני לא שותף לדיונים בבור ואני לא רוצה להיות בנעליו של נתניהו".

לדבריו ההמתנה הזו היא חלק משינוי החשיבה: "יש פה שינוי במובן הזה שיש דחיה בתמרון הקרקעי, אנחנו כמו בקבוק שמפניה שמנערים אותו ואף אחד עדיין לא משחרר את הפקק.

הקשבתי אתמול לשני אנשים, הראשון הוא דובר צה"ל שאמר שללא כניעה של חמאס ושחרור החטופים צה"ל ייכנס למהלך קרקעי. האדם השני הוא שר הבטחון גלנט שאמר שלפני שמחבלי החמאס יפגשו את חיילי צה"ל הם יפגשו את הפצצות המדויקות של חיל האוויר".

"אם אתה מחבר את שתי האמירות האלה", מנתח ד"ר מצא, "יש בהן סוג של סאבטקסט שיכול להיות שישראל הגדירה מחדש את הרעיון המערכתי שלה שהוא מיטוט חמאס, גם צבאית וגם פוליטית.

לצידה הייתה מטרה נוספת שהוגדרה על ידי ראש הממשלה ולא מדברים עליה היום, וזה יצירת סדר מזרח תיכוני חדש. כלומר שינוי מערכת הכללים במזרח התיכון. פה עמדה ההנחה שגם אם נמוטט את החמאס ברצועה, הרי שלא ייפתר אסטרטגית מהותית שום דבר. כי מאחר ומדובר במערכה שלמה של איראן וחיזבאללה, המלאכה לא יכולה להסתיים רק בזה".

לסיכום, אומר ד"ר מצא, המלחמה הנוכחית הולידה מודל חדש שמבין שהמלחמה צריכה להתנהל מתוך ראייה של כל הזירות של האויב במרחב: "כאן בעצם נכנסנו למצבים מורכבים: מי שסיבך את המצב זה חיזבאללה שהפך את הגליל לסוג של עוטף לבנון.

לתוך כל זה צריך להכניס את ההקשרים המדיניים וההקשרים ההומניטריים ולכן הסיפור השתנה ומדינת ישראל במקום לתמרן קרקעית מאמצת מודל חדש שלפני שתהיה כניסה קרקעית תהיה כתישה אווירית ארוכת טווח שמטרתה לשחוק את חמאס מהאוויר".

צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV