במוצאי השבת האחרונה חלק ממשפחות החטופים קיימו שיחת זום עם ראש מטה החטופים והנעדרים, תת-אלוף (במיל’) גל הירש.
צביקה מור שבנו נחטף לעזה, נכח בשיחה, ובראיון לאלעזר שטורם הוא אומר: “לא התחדש לי דבר כי אני בטוח שהמדינה עושה הכל כדי להשיב את החטופים”.
מלבד הערבות ההדדית, מור בטוח בקיום המאמצים משום ש”אף אחד לא רוצה להרשם בדברי הימים של עם ישראל כמי שלא דאג לחטופים“.
הוא סבור כי אסור לישראל להכנע למשא ומתן עם ארגון הטרור, “זה ישדר חולשה. תמיד שילמנו מחיר כבד על חילופי שבויים. חוץ מזה שכיום אין 239 חטופים בידי חמאס, אלא 8 מיליון חטופים. חמאס מכתיב עבורנו מתי נרוץ למקלטים והאם יהיה לנו לילה לבן”.
מכאן שהכרעת פרשת החטופים אינה סוגיה פרטית, מדגיש מור, אלא לאומית, עם כל הכאב שבדבר: “הדברים הם לא שחור ולבן. זו לא עסקה של שחרור כל החטופים תמורת כל האסירים, או מנגד, הפקרת החטופים. יש דרך אמצע – בין אם בחילוץ צבאי או באמצעות הפעלת לחצים על החמאס”.
מהי דעתו של אלוף יצחק בריק?
צפו בראיון המלא
לא יודע מי זה ה-8 מיליון, אבל אינני חטוף. מכיון שבישראל יש יותר מ-8 מיליון אז אני מניח שהוא יודע בדיוק למי הוא מתכוון. אם לא איכפת לו מהבן שלו מספיק כדי לרצות מו’מ ובתור תחליף הוא מפנטז על שחרור בפעולה צבאית או מדמיין שחמאס לחוץ מדברים כאלו או אחרים שיהיה לו לבריאות – אינני רואה סיבה שצריך להיות איכפת לי מהבן שלו יותר משאכפת לו.