יש מקצוע אחד במדינת ישראל שהעוסקים בו חפים מביקורת במידה ונכשלו. אם היה להם שיקול דעת מוטעה או שלקחו סיכון לא נכון, הם לא ישלמו על כך. למשל, אם הם שחררו מחבל שחזר לרצוח, אין מי שיגיד להם דבר וחצי דבר בעניין. לא רק זה, מנתונים שהתפרסמו בדו"ח השכר שפורסם מטעם הנהלת בתי המשפט בשנת 2020, הם גם משיאני השכר במשק. כמה שיאנים? נשיאת בית המשפט העליון, מרוויחה לא פחות מ107,000 שקלים בממוצע בחודש.

קצת נתונים כדי לסבר את האוזן, השכר ברוטו הממוצע לשופטי העליון הוא 87,941, שכרם הממוצע החודשי של 211 השופטים המחוזיים הוא 72,890. 455 שופטי השלום מרוויחים בחודש 58,767 וכן הלאה (הטבלה המלאה למטה). אין עוררין על זה ששופטים צריכים ליהנות משכר גבוה מהממוצע במשק כדי למנוע שחיתויות ושוחד, וכן עבור יוקרת התפקיד. השכר הממוצע במשק עומד על הסכום 10,428, אז מדוע שכרם של השופטים הזוטרים (שופטי השלום) צריך להיות פי 5.5 בערך מהשכר הממוצע במשק?

https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%97%d7%a8%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%91%d7%90-%d7%a1%d7%a7%d7%99/

שכרם של השופטים נקבע בידי, איך לא, וועדת הכספים של הכנסת. וזאת בהתאם לסעיף 10 לחוק יסוד השפיטה. בדו"ח צוין כי שכר היסוד של השופט נקבע בהתאם לערכאה בה הוא מכהן ולתפקיד שבו הוא נושא. שכרם של השופטים מוצמד לשכר הממוצע במשק ומשתנה בהתאם לוותק השיפוטי שלהם.

המשמעות של כל הנתונים שהוזכרו – עלויות תקציביות של מיליארדי שקלים מדי שנה; עלויות הכוללות את השכר השוטף וכמובן גם את הפנסיה התקציבית הנלווית לה לשופטים המבוגרים. קביעת המשכורות של השופטים נעשית במסלולי VIP של ועדת הכספים, ללא שקיפות ראויה. גם אם מפרסמים את ההחלטות כלשונן וככתבן, אף אחד לא עוסק במשמעות התקציבית של החלטות אלה והמשמעות שלה בכיסי האזרחים.

נוסף לשכר הגבוה, נושא משרה שיפוטית רשאי במהלך כהונתו לצאת לחופשה בשכר לצורך השתלמות ובלבד שההשתלמות אושרה בידי הנהלת בתי המשפט. החופשה תהיה בת 30 ימים בשנה. זכות נוספת לה הם זכאים היא כיסוי הוצאות אישפוז, במקרה הצורך, לנושא משרה שיפוטית, לבן-בת זוגו ולילדיו עד גיל 18, חוץ מהוצאות בשל אשפוז בחו"ל. במשרות בכירות מאוד, המדינה תכסה גם שירותים רפואיים למעט רפואת שיניים, וכל זה "תמורת" דמי ביטוח בסכום של 124 שקל בלבד שיורדים כניכוי מהשכר החודשי.

לא רק השופטים נהנים ממשכורות גבוהות מהממוצע במשק, גם "מוקבלי השופטים". כך נקראים 53 עובד משרדי הממשלה שתנאי השכר שלהם מוקבלים לשכר השופטים, עובדים אלה אינם מכהנים בפועל כשופטים. בתוך רשימת ה"מוקבלים" תוכלו למצוא את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, שהרוויח לא פחות מ-89,797 שקלים חדשים מדי חודש בחודשו. ברשימה נמצאים גם חמשת המשנים ליועמ"ש, פרקליט המדינה ושלושת המשנים שלו, בתוכם התובעת במשפט נתניהו עוה"ד ליאת בן ארי, מנהלי מחלקות בפרקליטות, פרקליטי מחוזות ועוד. השכר הממוצע שלהם הוא 55,752 ש"ח לחודש לעומת השכר הממוצע של שר בממשלת ישראל שעומד על כ45,000 שקלים.

https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%a6%d7%99%d7%9c/

לסיום, כולנו מסכימים ששופטים זכאים לשכר ראוי ולתנאים נלווים ראויים. אך בענייני שכר, העניין הוא מידתיות. יש פער עצום בין שכר ראוי לבין השכר שאותו מקבלים השופטים וחבריהם, "מוקבלי השופטים", פער שמדגיש את התחושה כי מערכת המשפט במדינת ישראל מורמת מעם. ה"דילים" שנקבעו בוועדת הכספים לאורך השנים ותנאי ההצמדה הייחודיים של השופטים הקפיצו את שכרם באופן לא מידתי. זו כנראה גם הסיבה להצמדת שכר השופטים לשכר בכירי המשטרה, השב"ס והצבא, הבכירים ראו כי טוב ורצו גם הם ליהנות מההסדרים.

חשוב להבין, הקפצת השכר מקפיצה במקביל את הפנסיות התקציביות של ותיקי המערכת, אלו מגיעות לחבילות של כ15-25 מיליון שקל לכל עובד. כספים אלו, עולים למשלם המיסים הישראלי ביוקר. לסיום, חשוב להגיד שלאחר פרישתם, שופטים רבים ממשיכים לעבוד בסקטור הפרטי – כמגשרים, כמרצים וכדומה, כך שכוחם עדיין במותניהם, והרווחים החדשים שלהם רק מצטרפים לפנסיה התקציבית השמנה גם ככה הנהוגה במערכת.

אז מסתבר שבמדינת ישראל מודל תשפ"ב לא חייבים לא הייטק ולא סטארט-אפ כדי להתעשר, גם דרך תפקיד במערכת המשפט – תמיד אפשר להסתדר.