"תעשיית האחדות"
זמן מלחמה הוא אירוע קשה לכולם, לצערנו יש חללים ופצועים ולא מעט קשיים, ומצד שני יש לוחמים בחזית שעסוקים כל העת בניצחון האויב הרע והאכזרי- ללא ספק הערך הכי נצרך עכשיו זה האחדות.
זהו מדרש מפורש בחז"ל שבדורו של אחאב היו עובדי כוכבים וניצחו במלחמה בגלל שהייתה ביניהם אחדות, ואילו בדורו של שאול היו יוצאים למלחמה ומפסידים, בגלל שהיו ביניהם מספרי לשון הרע.
משום שערך האחדות כל כך נצרך במלחמה יש חשיבות גדולה לברר אותו בשכל, במיוחד אצל אנשים שערכי הקירוב ואהבת ישראל מרכזיים מאוד בחייהם, ובעיקר בגלל שבימינו קמים כל מיני ארגוני "אחדות" שצצים כמו פטריות אחר הגשם וחלה אינפלציה גדולה בערך החשוב הזה- יש לדעת לזהות מהי אחדות אמיתית ומהי אחדות מזוייפת.
ראשית- קריאה לאחדות אוסרת פגיעה באנשים ופגיעה במדינה, לא במעשים ולא בדיבורים. לכן, מי שעודד סרבנות לפני טבח שמחת תורה או איים לשרוף את המדינה, חייב לעשות תשובה גדולה הכוללת חרטה, וידוי בפומבי, וקבלה לעתיד כמבואר בהלכות תשובה לרמב"ם. רק אז יש לו את הזכות להשתתף במיזמי אחדות.
שנית- קריאה לאחדות חייבת להיות כוללת את הכבוד לערכי העם, וביניהם כבוד לתורה. מי שבז לתורה לא יכול להיות מאוחד. שמא תקשו, והרי בתקופת אחאב היו עובדי עבודה זרה אבל מאוחדים? הפרשנים מסבירים שזו לא הייתה עבודה זרה אדוקה, שהרי מי שלמד תנ"ך יודע שאליהו הנביא הרג את נביאי הבעל בהר הכרמל בתקופתו של המלך אחאב. למה להרוג? איפה ערך האחדות? מכאן לומדים שאחדות אינה כוללת הסתה לעבירות חמורות נגד התורה. ויש מצוות מפורשות בתורה על ביעור עבודת אלילים מן הארץ כך שקשה לומר שערך האחדות מבטל מצוות מפורשות, אלא כוונת המדרש להראות את ערך האחדות וחשיבותו.
שלישית- תמיד צריך לבדוק אם האחדות היא מטרת המפגש או אמצעי לדבר אחר. למשל, ישנם כל מיני ארגונים שמדברים על ערך האחדות אבל מקדמים "בחירות עכשיו". כלומר, בשבילם האחדות זהו ערך שנועד לתפוס אנשים תמימים כדי לקדם בחירות פוליטיות. כל מי שהיה במערכת בחירות יודע שזה הדבר הכי מפלג שיש- כל מפלגה מדגישה את היתרון שלה ואת החסרון של יריביה הפוליטיים. יש שם הרבה לכלוכים והדלפות. בזמן מלחמה לא עושים בחירות. מי שמדבר על בחירות עכשיו, רוממות האחדות בגרונו, אך חרב הפלגנות בידו.
כאן חשוב להדגיש, שרוב מוחלט של אלו שקוראים לבחירות עכשיו, אינם מכבדים את רצון הבוחר, ואם תקום ממשלה שלא תמצא חן בעיניהם, הם לא יקבלו אותה כלגיטימית. כך שאין כאן אחדות וגם לא ממלכתיות וכבוד בסיסי לדמוקרטיה. הדרישה שלהם היא פגיעה אנושה וחילול מוחלט של ערך האחדות.
רביעית- האחדות צריכה להיות בתוכנו כעם. העם צריך להיות מאוחד. כל קריאה לנבחרי ציבור להתפטר, אין מטרתה לעשות אחדות. מדוע נבחרי הציבור אשמים בפילוג? אפשר ללכת בתלונות לתקשורת המפלגת, לבתי המשפט עם האג'נדות הרדיקליות, לראשי הצבא שהפקירו משמרת. אם רוצים לעשות אחדות בעם אפשר לעשות מפגשי שיח כלפי האזרחים לכבוד הדדי. מי שמצביע רק על נבחרי הציבור כאשמים- המטרה שלו פוליטית ולא אחדות.
חמישית- אנשי התורה צריכים לדבר על הפן הרוחני. לא אחדות שטחית של שיח חברתי (אף על פי שגם בזה יש ערך מסויים) ולא שיח פרוגרסיבי על נאום שבטים חרדים וערבים ביחד. אלא שהאחדות שלנו תלויה בחיבור העמוק שלנו לשורשים. וכך כותב הרב קוק באורות התשובה (יב,יא): "צריך לעורר לתשובה גם בשביל קיום האומה. הא כיצד? אנחנו צריכים להיות אגודים ביחד לדורות, האגד הרוחני שלנו הוא צריך פרנסה, פרנסתו היא אורח החיים ומהלכי הדעות" ובהמשך הוא כותב "בחלישות הרוחנית הפירוד הרוחני מתגבר". כלומר, האחדות לא צריכה להיות רק בחומר, אלא גם ברוח, כך נראית אחדות אמיתית בעם ישראל, לכן מי שמדבר על אחדות ומבזה את התורה, אינו מעוניין באחדות אמיתית.
עכשיו, לאחר שביררנו את הערך החשוב הזה, אז בואו נארגן מפגשי אחדות סביב שיעורי תורה על פרשת השבוע וחיבור לזהות השורשית שלנו כעם, נחפש את המכנה המשותף העמוק ולא השטחי, רק כך נהיה מאוחדים באמת, קחו יוזמה והיו שותפים.
