מהנדס המערכות צבי ויינברג מציין שבעשורים האחרונים, לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן, בישראל סברו כי לא יהיו מלחמות גדולות נוספות ולא תהיה חזית מזרחית. כתוצאה מכך, מערכת הביטחון החליטה לצמצם את צבא היבשה. עקב בעיות תקציביות, הוחלט לבטל את הכוחות המתמרנים ולצמצם את כמות הטנקים של חייל השריון.
אלעזר שטרום מספר לו כי האלוף בריק זיהה את ההחלטה המוטעית, וערך מסע שיכנועים מסיבי בין הדרגים הבכירים כדי למנוע את מכירת הטנקים לאוקראינה. אלמלא מאמציו של בריק, במלחמת חרבות ברזל, ישראל היתה מוצאת את עצמה ללא מערך טנקים פעיל. בזכותו התאפשר להשמיש טנקים ישנים ולהחזירם לשימוש מבצעי.
