איש המודיעין יובל מלכא מספר על הקמת בסיס מבצעי משמעותי, ששימש כמוקד לתפעול מערך רחפנים ומל”טים מדויקים שפעלו בעומק שטח האויב. לדבריו, הפעולה לא התבססה על סוכנים בודדים בלבד, אלא על תשתית רחבה שכללה גם חברות שהוקמו לצורכי כיסוי, איסוף מודיעיני והפעלת אמצעים מבצעיים.

הוא מתאר כיצד נכסים אסטרטגיים של האויב הותקפו בצורה ממוקדת – ישירות מתוך שטחו – תוך שימוש באמצעים שפעלו מתוך חצרות מפעלים ומיקומים אזרחיים מוסווים. לדבריו, לא מדובר במבצע נקודתי אלא במהלך מודיעיני מתמשך בקנה מידה רחב, שהביא להשגת הישגים קריטיים.

לצד זאת, מלכא העיד גם על המחיר האישי הכבד שגובה השירות המתמשך – שנים של עייפות נפשית, חרדה ושינה מקוטעת – לצד תחושת שליחות וגאווה ברגעים שבהם הפעולה מצליחה והמדינה בטוחה יותר.