במעמקי העיר העתיקה בירושלים, במקום הכי קרוב לכותל המערבי שוכנת לה ישיבת "פורת יוסף". סמל עולם התורה הספרדי, כור מחצבתם של גדולי חכמי ספרד. על ספסלי בית המדרש הגדול והמרשים שיננו, למדו והגו מנהיגי הדור. אלא שלבית המדרש הזה היו מספר גלגולים.
בשנת 1923 הסתיימה בנייתה הראשונה של הישיבה על פי צוואתו של ה"בן איש חי". בצוואה נתבקש הגביר אברהם יוסף שלום, שעל שמו נקראת הישיבה, לקנות שטח אדמה קרוב ככל האפשר לכותל. מטרת קניית האדמה – בניית ישיבה בה ילמדו קבלה ותורת הנסתר – מה שיקרב את ביאת המשיח והגאולה. עוד בשנת 1900 (תר"ס) שלום רצה לבנות בית חולים יהודי בירושלים והתייעץ עם הבא"ח שאמר לו כי בית חולים כבר נמצא בעיר, ומה שימנע מחלות זה לימוד תורה.
סיום הבניין המרשים היה אירוע משמח ומרגש, אלא שבנייתו לקחה מספר שנים ועבר בדרך גלגולים רבים. לביצוע הפרויקט נבחר הרב בן ציון מרדכי חזן, תלמידו של הבא"ח ששהה בירושלים ועסק בהוצאת כתבי רבו. הערבים ניסו להתנגד להקמת בניין הישיבה והתנכלו להם בדרכים שונות. בתוך המאמצים לבניית הישיבה, הרב חזן נפגש עם ראש "הוועד הערבי העליון" ובתשלום של 30,000 לירות זהב הסכימו על מכירת הקרקע.
https://tovnews.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%a7/
לקרקע עליה יושבת הישיבה היו 70 בעלים, את כל אלה היה על הרב חזן לפצות ולרצות כדי שיסכימו גם הם למכירת השטח. לבסוף בט"ז בשבט תרפ"ג, הסתיימה הבנייה. הבניין הכיל פנימיות לתלמידי הישיבה, ודירות פרטיות לרבני הישיבה.
הישיבה היוקרתית הייתה מהעשירות והמבוססות בישיבות ארץ ישראל. רק תלמידים ממשפחות עשירות ומיוחסות התקבלו אליה ובכל כיתה למדו רק כעשרה תלמידים. אלא שהישיבה לא נחה על זרי הדפנה עוד שנים ארוכות, ובשנת 1948 (תש"ח) היא נפלה בידי הירדנים ונהרסה כליל.
בעיתון הארץ בגיליון משנת 1959 נכתב על הגעגועים לישיבה בעיר העתיקה והאווירה המיוחדת ששררה בה "רבים מתושבי ירושלים זוכרים את הבניין המפואר של ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה ליד הכותל המערבי שנזדקר למרחוק ובמיוחד שמורים הזכרונות מישיבת המקובלים ובית הכנסת שלהם שבו היו לומדים קבלה במשך כל הלילה. באותם הימים האווירה של העיר העתיקה משרה אצילות לא על המקובלים אלא גם על לומדי ההלכה היבשה על דרך הפשט הייתה האצילות המסורתית מרחפת מעליהם".
https://tovnews.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95-%d7%90%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9b%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%9b%d7%94%d7%9f-%d7%96%d7%a6/
לאחר מלחמת העצמאות פנו רבני הישיבה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים וקיבלו עבור הישיבה מבנה ערבי נטוש בשכונת קטמון. במקום הוקמו תלמוד תורה ופנימייה ולאחר מספר שנים עברה הישיבה לשכונת גאולה שם עדיין קיימת שלוחה של הישיבה. לאחר מלחמת ששת הימים ואיחודה של ירושלים, חזרה עטרה ליושנה, ונבנתה הישיבה על הקרקע המקורית שנקנתה בידי אברהם יוסף שלום.
כבר מראשיתה הישיבה היוותה מקור לתודעה ופרקטיקה דתית עצמאית. רבני הישיבה רצו ליצור חברה דתית חדשה ומחמירה יותר והיא זאת שהייתה בין המוקדים הראשונים ליצירת החרדיות הספרדית. בישיבה אומנם הדגישו בעיקר את הפסיקה ההלכתית, אך במסגרת הישיבה התקיים גם כולל קבלה שנקרא "עוז והדר". אחד התלמידים בו היה הרב יצחק כדורי זצוק"ל.
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%91%d7%a2%d7%a6%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%a9/
אלא שהרב כדורי זצוק"ל אינו היחידי שלמד שם, בישיבה למדה כל האליטה הרבנית הספרדית לאורך השנים. ביניהם, מרן הגאון רבי יהודה צדקה זצוק"ל, מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, מרן הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל ומרן הגאון הרב בן-ציון מוצפי שייבד"ל. כל משפחות הרבנים המפורסמות למדו שם דור אחרי דור. זאת הישיבה היחידה המחזיקה ב"נבחרת" תלמידי חכמים בסדר גודל שכזה.
אלא שימי הזוהר התעמעמו בשנים האחרונות, מישיבה שחרטה על דגלה את לימוד התורה הספרדי והגאווה בשורשי בית אבא עברה הישיבה ללימוד האשכנזי-ליטאי. בנוסף, החרדים הספרדיים שהתדפקו על דלתות הישיבה כבר לא נוהרים אליה כבעבר. כחלק מהשינוי שעברה החברה החרדית, מי שידו משגת יישלח את בניו לישיבות האשכנזיות הנחשבות "כאליטיסטיות" יותר.
מאמר יפה . הסיטמת לא מדויקת. הישיבה ינקה גם מקורות לימוד אשכנזיים. כנראה בשביל להראות לתלמידים שחכמי הספרדים לא נופלים מאלה האשכנזים ויש בה לומדות של אחרוני ראשי הישיבות. עדיין כל צורת הלימוד והדידקטיקה היה ספרדית אוטנטית מיוחדת ושונה לגמרי מהישיבות האשכנזיות. וגם שמרה על מקום של כבוד לישיבות הספרדיות. עם תחרות לא קלה עם אחיותיה שירבו כמותה. בישיבות אלו יש דגש על לימוד על פה של מסכתות רבות ומבחנים עח גפ"ת ולימוד מהרש"א מהרש"ל רע"א