עודד ניר מתריע מפני תופעה מתרחבת באירופה, שלדבריו חורגת מגבולות המחאה הפוליטית והופכת לחלק מתרבות הפנאי של צעירים. לדבריו, באירועים המוניים, מועדונים ורחבות ריקודים, במיוחד במדינות כמו בלגיה וספרד, נשמעות קריאות קיצוניות נגד ישראל, אשר זוכות להדהוד נרחב בקרב קהלים צעירים.
ניר מצביע על כך שמדובר בעיקר בצעירים אירופים מהזרם המרכזי, ולא בהכרח בקבוצות מהגרים או קהילות מסוימות, כפי שנהוג לעיתים להניח. לדבריו, חלק מהמשתתפים כלל אינם מבינים את משמעות הסיסמאות, אך מצטרפים אליהן כחלק מאווירת ההמון.
במקרה של ספרד, ניר קושר את התופעה גם לאקלים הפוליטי, ומזכיר את עמדותיו של ראש הממשלה פדרו סנצ’ס, שלטענתו מוביל קו ביקורתי חריף כלפי ישראל. ספרד ממקמת את עצמה בחזית האנטי־ישראלית, הוא אומר, ומדגיש כי השפעת ההנהגה מחלחלת גם לשיח הציבורי והתרבותי.
לדבריו, המשמעות ארוכת הטווח מדאיגה במיוחד: אותם צעירים המשתתפים כיום באירועים ובמחאות הם דור המצביעים הבא באירופה, והם עשויים לעצב בעתיד את מדיניות מדינותיהם כלפי ישראל.
זו כבר לא תופעה שולית, מסכם ניר. מדובר במגמה תרבותית רחבה, שישראל חייבת להבין ולהתמודד איתה, לא רק בזירה המדינית, אלא גם בזירה התודעתית.
לא מפליא אותי שספרד צועדת בראש. יש לה היסטוריה עם האיסלם. וההיסטוריה עשתה סיבוב וחזרה כמו כלב החוזר לרחרח את המקומות בהם עשה את צרכיו. למוסלמים הם לא עשו אינקויזיציה יש להם כנראה איזה חלקיק משותף ב ד.נ.א כמו שנאת היהודים למשל. שיאכלו את הדיסה שבישלו עד חנק.