מבקר התקשורת חנן עמיאור מצביע על כשל עמוק ושורשי בשידור הציבורי בישראל. לדבריו, הציפייה כי הקמת התאגיד על חורבות רשות השידור תביא לשינוי מהותי בגישה “הבעל-בתית” של המערכת, התבדתה לחלוטין.
עמיאור חוזר אחורה לשנות ה-60 כדי להמחיש שמדובר בבעיה היסטורית: כבר אז הוטלו חסמים, כמו חובת עבודה בשבת, שסיננו החוצה עיתונאים וטכנאים שומרי מסורת ומנעו גיוון בשורות הרשות. כיום, הוא טוען, המצב רק החריף. לדבריו, דברי בלה והתבטאויות שנויות במחלוקת, כמו אלו של אריה גולן, היו עוברים בעבר ללא תגובה, אך כיום הציבור עירני יותר ואינו מוכן עוד לקבל את המצב בו כספי המיסים שלו משמשים לקידום אג’נדה צדדית.
הביקורת המרכזית של עמיאור מתמקדת בהחמצת ההזדמנות של התאגיד: במקום להוות אלטרנטיבה ניטרלית ונקייה מפרשנות אישית של כתבים אקטיביסטים, כזו שתתמקד בחדשות נטו, הפך התאגיד ל”עוד חיקוי” של הערוצים המסחריים. בראיון הוא חושף גם את הניסיונות לסכל את כניסתו לוועדות איתור, מה שממחיש לשיטתו את המאבק של המערכת הישנה לשמר את כוחה ולמנוע קולות אחרים במוקדי ההשפעה של התקשורת הציבורית.
