טל אורנן מנתח את המצב הגאופוליטי ומצביע על מדיניות חוץ אמריקאית מורכבת המנסה לאזן בין עוצמה צבאית לבין אינטרסים כלכליים פנימיים. לדבריו, דונלד טראמפ מחזיק באסטרטגיה ברורה של אי-נסיגה ללא קבלת תמורות משמעותיות, במטרה למנוע מאיראן, תחת שלטון משמרות המהפכה, להשיג נשק גרעיני. נוכחות הארמדה האמריקאית באזור נועדה להבהיר מסר זה, תוך בחינת המהלכים גם דרך הפריזמה של התחרות מול סין על נתיבי סחר ואנרגיה.
עם זאת, אורנן מדגיש כי הטכניקה המזוהה עם טראמפ, שבחים ליריב במקביל לניהול משא ומתן קשוח, אינה נושאת פרי מול האיראנים. המשא ומתן המתמשך ללא תוצאות מוחשיות מוביל למיסמוס מעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון ומעלה תהיות בקרב מדינות המפרץ לגבי כדאיות השיתוף פעולה עם וושינגטון. המדינות הערביות, הזקוקות להגנה אמריקאית אך חוששות מעימות חזיתי, מבצעות חישובים אסטרטגיים מחדש כדי למזער פגיעה.
היבט קריטי נוסף שמעלה אורנן הוא הרגישות האמריקאית למחירי הנפט. טראמפ משתמש במצגים של רגיעה כדי להוריד את מחירי הדלק, דבר המשפיע ישירות על דעת הקהל בארצות הברית. אולם, ההתגרויות האיראניות האחרונות והתקיפות על נכסים אזוריים מעמידות את הגישה הזו למבחן. לסיכום, אורנן סבור כי אם הממשל לא יאמץ קו התקפי יותר, מעמדה של ארצות הברית באזור יתערער באופן משמעותי.
