סוגיית הרשעתו של עמירם בן אוליאל בפרשת דומא חוזרת אל מרכז הבמה הציבורית. בראיון בערוץ TOV, מציב ארנון איתיאל סימן שאלה נוקב מעל אמינות ההרשעה ומכנה את בן אוליאל בתואר הטעון “אסיר ציון”. לדברי איתיאל, המצב שבו יהודי נרדף ומעונה בידי מוסדות המדינה שלו עצמו, הוא מציאות בלתי נתפסת.
איתיאל תוקף בראיון את התנהלות גופי הביטחון ומערכת המשפט. הוא טוען כי בן אוליאל אינו מוחזק בכלא על סמך ראיות פורנזיות מוצקות, אלא בעקבות הודאות שהוצאו ממנו בשיטות פסולות. “זה לא שהוא אסיר ציון בברית המועצות הרחוקה”, מבהיר איתיאל בכאב, “הוא אסיר ציון כאן, בתוך מדינת ישראל, תחת ממשלה שרואה בעצמה יהודית וימנית”.
במהלך השיחה, איתיאל מבקש מהציבור לא להסתפק בגרסה הרשמית ולבחון את ההיסטוריה המשפטית של ישראל. הוא משרטט קו ישיר בין בן אוליאל לבין שמות כמו רומן זדורוב, עמוס ברנס וסולימאן אל-עביד. לטענתו, כל אלו הם קורבנות של מערכת המקדשת הודאות ושחזורים על פני הוכחות חותכות – מקרים שבהם הספק התברר בסופו של דבר כמוצדק.
המסר של איתיאל בראיון הוא קריאת השכמה לאזרחי המדינה. הוא טוען כי בעוד שדמויות אחרות שהורשעו על סמך הודאות כבר זכו לצדק או לשחרור, בן אוליאל נותר “האחרון ברשימה” שעדיין נמק בכלא בתנאים מחמירים. איתיאל דורש מהציבור להפסיק לשתוק מול מה שהוא מגדיר כעוול פוליטי ומוסרי זועק.
השיח שמעורר איתיאל ממשיך להדהד, ומציב שוב את שאלת הגבול שבין ביטחון המדינה לבין זכויות הפרט וטוהר ההליך המשפטי בלב הדיון הציבורי בישראל.
הוא האחרון ברשימה? ומה עם יגאל עמיר ?גם הוא הודה בדבר שלא עשה.
יש עשרות הוכחות לכך שלא הוא הרג ,
כמו שכתבה אשתו של רבין ב 99 שהיא מבקשת לדעת מי באמת הרג את בעלה