אירועי חוות גלעד אינם רק עוד חיכוך מקומי, אלא נקודת שבר מערכתית המציפה שאלות יסוד על תפקוד מערכת הביטחון והדרג המדיני ביהודה ושומרון. האסטרטג אליהו בן אשר מצביע על פער עמוק בין הגרסאות הרשמיות של צה”ל לבין המציאות בשטח, כפי שהיא משתקפת בתיעודים מהאירוע. לדבריו, תדרוכי הצבא, שהציגו את המטיילים כמי שחתרו למגע במטרה לייצר פרובוקציה, פוגעים בחופש הפעולה של ישראל בזירה הבינלאומית ומשחירים את דמותה של ההתיישבות. בן אשר טוען כי הבעיה אינה רק פוליטית אלא מקצועית, חוסר מיומנות מבצעית ונהלי פתיחה באש שאינם רלוונטיים, אשר מחריפים את האירועים במקום להרגיעם.
במבט רחב יותר לקראת הבחירות, בן אשר מנתח את מאבקי הכוח בין הממשלה לבין מה שהוא מכנה ה”דיפ-סטייט” בתוך מנגנוני המדינה. בעוד שיש הטוענים לניסיון לחמם את הגזרה כדי להשפיע על המפה הפוליטית, הוא מציין כי דווקא הממשלה הנוכחית הצליחה לרשום הישגים אסטרטגיים משמעותיים, כמו שינוי תפיסת הפעולה במחנות הפליטים והובלת מהלכי הריסות בשטחי C. לדבריו, המאבק על דמותה של המערכת הוא תהליך איטי ומורכב, אך ניכרת התקדמות במינוי דמויות בעלות תפיסה שונה לתפקידי מפתח.
באשר לעתיד הפוליטי, בן אשר מדגיש כי המציאות נזילה והסקרים אינם משקפים בהכרח את התוצאה הסופית. הוא מעריך כי גוש הימין שומר על כוחו וכי הממשלה יכולה לצלוח את הבחירות אם תשכיל להציג הצלחות מוכחות בזירה הביטחונית והמדינית. למרות הלחצים הכבדים מצד התקשורת ומערכות המדינה, הוא מזהה פוטנציאל לשינוי מהותי במדיניות ביהודה ושומרון, שינוי שמתחיל בהתעוררות הציבורית ובדרישה לביטחון אישי ולגיבוי מלא לתושבים המבקשים לנהל חיים נורמטיביים באזור.
