החלטתה של מצרים להימנע מהצטרפות ל”הסכם מכה”, ברית ההגנה החדשה שנחתמה בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן, מעוררת סערה וניתוחים מעמיקים בעולם הערבי, כך מסביר הפרשן יוני בן מנחם בראיון. למרות התמרונים הצבאיים הנרחבים שביצעה מצרים עם צבא טורקיה על אדמתה לאחרונה, נראה כי קהיר בוחרת לשמור על מרחק מהתחייבות רשמית לברית הצבאית החדשה. המניעים המצריים, כפי שעולה מהדלפות סעודיות ומניתוח השטח, נעים בין חוסר רצון של ריאד לראות את מצרים כחלק מהציר לבין חשש מצרי מחיכוך ישיר עם איראן, במיוחד לאחר תקריות הכטב”מים האיראניים שחדרו למרחב האווירי המצרי ופגעו במתקני הנזלת גז בנמל דמיאט.
מעבר לשיקולים הביטחוניים המיידיים, מצרים מבקשת לשמר את מעמדה המסורתי כמתווכת אזורית עצמאית, תפקיד המעניק לה יוקרה ו”בונוסים” דיפלומטיים מול ארצות הברית והאיחוד האירופי. הצטרפות לברית המזוהה בבירור כציר אנטי-איראני עלולה לסנדל את חופש הפעולה המצרי במוקדי סכסוך אחרים בהם היא מעורבת, כמו בלוב, סודן ובמשבר סכר התחייה מול אתיופיה. בן מנחם מציין כי עבור ישראל, התגבשות הברית הסונית הגדולה הזו ללא מצרים ובמנותק מהשפעה אמריקאית ישירה היא בשורה מדאיגה. הסעודים, שחשים אכזבה מהתנהלות וושינגטון, מאותתים כי הם יכולים להסתדר בכוחות עצמם עם העוצמה הצבאית של טורקיה והיכולת הגרעינית של פקיסטן, דבר שמרחיק את סיכויי הנורמליזציה עם ישראל ומחליש את הצורך שלהם בסיוע צבאי ישראלי או אמריקאי במזרח התיכון.
