במאמר דעה נוקב וחד, איש השב”כ לשעבר עמית אסא מציב מראה מול תפיסת הביטחון הישראלית הנוכחית ומזהיר מפני מה שהוא מגדיר כ”נרמול” מסוכן של המציאות ביהודה ושומרון. לדבריו, מדינת ישראל מצויה במלכוד אסטרטגי ששורשיו נטועים עמוק בהסכמי אוסלו, הסכמים שלטענתו טרם בוטלו באופן רשמי או תודעתי, גם לאחר אירועי השבעה באוקטובר. אסא טוען כי בשטח כבר קיימת ריבונות פלסטינית דה-פקטו, לא רק בשטחי A ו-B אלא גם בשטחי C, וכי גופי הביטחון בישראל, בהובלת השב”כ וצה”ל, ממשיכים לנהל את האירוע מתוך רצון לשמר את המבנה הקיים, למרות הסכנות הברורות הכרוכות בו.
אחת הנקודות המרכזיות והמדאיגות שמעלה אסא היא השתתפותם של אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים בפיגועים נגד אזרחים וחיילים. הוא מאשים את המערכת בהסתרת המידע מהציבור ובאי-דיווח גלוי על מעורבותם של שוטרים פלסטינים בטרור על הצירים וביישובים. לדבריו, מדובר באג’נדה מכוונת שנועדה למנוע את קריסת הקונספציה של הסכמי אוסלו. הוא תוהה כיצד ניתן יהיה לפרק מנשקם כ-70,000 חמושים פלסטינים ביהודה ושומרון, ומציין כי אף גוף חמוש לא מוותר על עוצמתו ועל נשקו “בהסכמה ובאהבה”.
מעבר לאיום הישיר ביהודה ושומרון, אסא מצביע על השלכות הרוחב של המדיניות הישראלית על ערביי ישראל. לטענתו, האוכלוסייה הערבית בתוך הקו הירוק בוחנת מקרוב את האופן שבו ישראל מתמודדת עם חמאס בעזה לעומת הרשות הפלסטינית ביו”ש, ושואבת מכך השראה לשאיפות לאומיות ופלסטיניות בתוך המדינה. הוא מזהיר כי חוסר הנחישות והעדר תפיסת ביטחון אסטרטגית ברורה מול האיום הקיומי עלולים להוביל להקצנה נוספת גם בקרב ההנהגה הפוליטית של ערביי ישראל, שכבר עכשיו מתבטאת באופן גלוי ברוח הלאומנות הפלסטינית. את דבריו מסכם אסא בקריאה לציבור להתעורר ולהכיר ב”אמת” המורכבת של המציאות הביטחונית, כפי שהוא מציג אותה בהרצאותיו.

















