בחשיפה של הפייננשל טיימס עולה כי רוסיה מעורבת מזה מספר שנים בסיוע חשאי לתוכנית הטילים של איראן. על פי הדיווח, שיתוף הפעולה מתמקד בפיתוח טילי שיוט על-קוליים, הנחשבים לאמצעי לחימה אסטרטגיים בעלי יכולת תמרון ומהירות גבוהה במיוחד.
התוכנית, המכונה על פי פרסומים שונים בשם הקוד C430L, החלה את פעילותה בשנת 2023. במסגרת שיתוף הפעולה, שלחה מוסקבה מהנדסים מומחים בתחום הטילים כדי לסייע לאיראן בקידום היכולות הטכנולוגיות שלה.
עיקר המאמץ המשותף מתמקד בפיתוח מערכות הנעה מסוג רמג’ט. טכנולוגיה זו מאפשרת לטילים להגיע למהירויות הגבוהות פי כמה ממהירות הקול, ובכך מקשה משמעותית על מערכות הגנה אווירית ליירט אותם.
הסיוע הרוסי נמשך גם במהלך שנת 2026, תקופה שבה התנהלו עימותים צבאיים משמעותיים באזור. על פי המידע שנחשף, המעורבות הרוסית נמשכה גם בשיא הלחימה, כאשר מסמכים רלוונטיים לתוכנית עודכנו בחודש יוני האחרון.
היעד המרכזי של הפיתוח האיראני, בסיוע המומחים הרוסים, הוא יצירת יכולת מבצעית שתאפשר לאיראן לאיים על כלי שיט צבאיים, ובפרט על נושאות מטוסים של ארצות הברית הפועלות במרחב הימי.
גורמי ביטחון מציינים כי מדובר באחת מהעברות הטכנולוגיה הצבאית המשמעותיות ביותר שבוצעו בין מוסקבה לטהרן בשנים האחרונות. שיתוף הפעולה מעיד על העמקת הקשרים הביטחוניים בין המדינות.
למרות הסיוע הטכני הנרחב, נכון לעת זו אין אינדיקציה לכך שאיראן הצליחה להשלים את פיתוח הטיל ולהכניסו לשימוש מבצעי מלא בשטח. הפרויקט נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים.
המעורבות הרוסית בתוכנית הטילים האיראנית מעוררת דאגה בקרב גורמים בינלאומיים, שכן היא משנה את מאזן הכוחות האזורי ומעניקה לאיראן כלים התקפיים חדשים.
הפייננשל טיימס מציין כי הפרויקט תואם על ידי גורמי ביטחון רוסיים רשמיים, מה שמדגיש את המעורבות המדינתית של מוסקבה בחימוש איראן.
הטכנולוגיה המועברת כוללת ידע הנדסי מורכב שקשה להשיג ללא ניסיון קודם בייצור מערכות הנעה על-קוליות. המומחים הרוסים מספקים את המעטפת המקצועית הנדרשת לפתרון בעיות הנדסיות בתוכנית.
הדיווחים על שיתוף הפעולה מגיעים על רקע מתיחות ביטחונית מתמשכת במזרח התיכון. היכולת האיראנית לפתח טילים מהירים יותר מציבה אתגרים חדשים בפני כוחות המערב באזור.
הקשר בין רוסיה לאיראן בתחום הביטחוני התהדק משמעותית מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, כאשר שתי המדינות מוצאות אינטרסים משותפים בהתמודדות מול המערב.
המידע שנחשף מבוסס על מסמכים פנימיים ועדויות על פעילות המהנדסים הרוסים באיראן. מדובר בתוכנית רב-שנתית שנועדה להעניק לטהרן יתרון אסטרטגי ארוך טווח.
השלכות הפיתוח עשויות להשפיע על האופן שבו ציים זרים נערכים לפעילות במפרץ הפרסי ובאזורים סמוכים לאיראן. היכולת לאיים על כלי שיט גדולים היא מרכיב מרכזי בתפיסת ההגנה וההתקפה האיראנית.
נכון לעכשיו, המעקב אחר התקדמות הפרויקט נמשך על ידי גורמי מודיעין בינלאומיים, הבוחנים את השפעת הסיוע הרוסי על יכולותיה המבצעיות של איראן.
הפיתוחים האחרונים מדגישים את החשיבות של שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין רוסיה לאיראן כחלק מהאסטרטגיה הכוללת של שתי המדינות בזירה הבינלאומית.
