ד”ר צבי סדן מציג ניתוח ביקורתי של השיח התקשורתי והפוליטי בנושא המכונה בתקשורת אלימות מתנחלים. לטענת סדן, הדיווחים החוזרים ונשנים מדי שבת אינם מקריים, אלא חלק ממסגור מכוון שנועד לשרת נרטיב מסוים. לדבריו, העובדה כי עיתונאים מגיעים לזירות האירועים בשבת ללא הזמנה מעידה על יד מכוונת או על רצון להציג מציאות מעוותת, כפי שבא לידי ביטוי לטענתו בסיקור של עיתונאים כגון אילה חסון. סדן טוען כי הדיווחים מגיעים ללא הקשר, כאשר במקרים רבים מדובר בסרטונים המופצים על ידי גורמים בעלי אינטרס, דוגמת ארגון בצלם, בעוד הצד של המתיישבים נותר מושתק או מואשם אוטומטית. ד”ר סדן מבקר בחריפות את ההתנהלות של דובר צה”ל בפרשיות אלו. הוא מציין כי הגינוי המהיר של דובר צה”ל, בטרם נבדקו העובדות לעומקן, מהווה חלק מהבעיה. לדבריו, הכרזה על הקמת ועדת חקירה במקביל להטחת האשמות נגד המתיישבים היא סתירה לוגית, שכן אם התוצאות טרם ידועות, הגינוי המוקדם משמש ככלי להכתמת הציבור כולו. בשיחה הוא מעלה שאלה נוקבת: למה המשחק הזה תפוס כמה מתנחלים תשים אותם במעצר בית ותמשיך את הנרטיב הזה של הפלסטינים ושל כל שונאי ישראל. במהלך הראיון, סדן מתייחס לאירועים ביהודה ושומרון ככאלו שאינם מורכבים כפי שמנסים לצייר אותם. הוא טוען כי המציאות בשטח פשוטה בהרבה: לעיתים קרובות מדובר בפרובוקציות מכוונות של תומכי טרור וגורמים אנרכיסטיים, כאשר היעדר נוכחות צבאית במקומות מסוימים מאפשר את התלקחות האירועים. סדן מותח ביקורת על היעדר המשילות ביהודה ושומרון, וטוען שאם המדינה לא תדאג לאכיפת חוק שוויונית, היא שוללת מהיהודים את זכותם להגנה עצמית. סוגיית האפליה היחסית עולה בשיחה גם בהקשר להקמת פלוגה ייעודית לטיפול באלימות מתנחלים על ידי הרמטכ”ל. סדן תהה מדוע צעדים דומים אינם ננקטים אל מול אלימות מצד בדואים בנגב, וטען כי יצירת קטגוריה משפטית וחברתית נפרדת ליהודים ביהודה ושומרון היא פעולה המשרתת את האנטישמיות הגלובלית. עוד טען סדן כי יש לחקור את מעורבותם של גורמים זרים מאירופה בנעשה ביהודה ושומרון, שלטענתו מסייעים לארגוני טרור כמו חמאס ואש”ף. לדבריו, מדובר באנשים שהשנאה שלהם מבעבעת לא פחות מהשנאה של הפלסטינים, ועם זאת המערכת התקשורתית והביטחונית נמנעת מטיפול בשורש הבעיה. סדן מזהיר כי המרחק בין הסיוע לאותם גורמים לבין טרור אקטיבי הוא קצר מאוד. בהתייחסו להתיישבות עצמה, ד”ר סדן מביע הערכה להישגים ביהודה ושומרון בארבע השנים האחרונות, אך מזהיר כי מדובר בהישגים העומדים על כרעי תרנגולת. הוא מעלה טענה כי חלק מהפעולות בשטח נעשות ללא תיאום מספק עם ההנהגה ובצורה שעלולה לעורר התנגדות בינלאומית מיותרת, מה שהוא מכנה בועטים בדלי החלב המשובח. לטענתו, על המתיישבים לפעול מתחת לרדאר ולהבין את התרגילים המופעלים נגדם, במקום להיגרר לעימותים שרק משרתים את הנרטיב של השמאל. לסיכום דבריו, סדן קורא לימין הישראלי להפסיק להתנצל ולשנות את הטרמינולוגיה. הוא מציע להחליף את הביטויים המוכרים במינוחים כמו התנועה לשחרור יהודה ושומרון הפועלת נגד הכיבוש הפלסטיני. הוא מדגיש כי כל עוד הימין ימשיך לשחק במסגרת שהשמאל הציב לו, הוא ימשיך להפסיד במערכה על התודעה הציבורית.