בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לאחרונה כי קארים חאן, התובע הראשי לשעבר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, יפצה את משפחותיהם של שלושה חטופים ישראלים בסכום של 25 מיליון שקלים. ההחלטה התקבלה לאחר שחאן לא הגיש כתב הגנה מטעמו, על אף שהתביעה הומצאה לו כדין. השופט ערן שילה אישר את פסק הדין בהיעדר הגנה.

התביעה הוגשה באוגוסט 2025 על ידי ארגון שורת הדין בשמם של איתן מור, אבינתן אור ועמרי מירן, אשר הוחזקו בשבי חמאס ברצועת עזה. התובעים טענו כי התנהלותו של חאן בתפקידו כפרקליט הראשי של בית הדין סייעה לארגון הטרור חמאס להאריך את תקופת החזקתם של החטופים בשבי.

בכתב התביעה נטען כי חאן השתהה במשך כשמונה חודשים בבקשת צווי מעצר נגד בכירי חמאס, בהם יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה. עוד נטען כי חאן בחר לקשור את בקשות צווי המעצר נגד בכירי ארגון הטרור לבקשות דומות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט, מהלך שלטענת המשפחות יצר השוואה מוסרית פסולה.

התובעים הוסיפו כי חאן נמנע מלהוציא צווי מעצר נגד בכירים נוספים בארגוני הטרור, בהם הג’יהאד האסלאמי, אשר היו מעורבים באחריות להחזקת החטופים. לטענת המשפחות, הימנעותו מפעולה נגד אותם גורמים העניקה להם לגיטימציה והקלה עליהם להמשיך בפעילותם נגד ישראל.

ארגון שורת הדין, המייצג את המשפחות, הודיע כי בכוונתו לפעול לאכיפת פסק הדין ולגביית סכום הפיצויים. מאחר שחאן מתגורר באנגליה, הארגון מתכנן לפנות לערכאות משפטיות במדינה זו כדי להכיר בפסק הדין הישראלי ולאכוף את ביצועו. הליכים מסוג זה דורשים בחינה משפטית נוספת במדינה שבה מתנהל ההליך.

קארים חאן סיים את תפקידו כפרקליט הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בשנת 2026. בחודש יולי 2026 החליטה אספת המדינות החברות באמנת רומא על הדחתו מתפקידו, לאחר שנמצא כי ביצע עבירות משמעת חמורות. החלטה זו התקבלה בתום הליך מיוחד שנערך במטה האומות המאוחדות בניו יורק.

קודם להדחתו, הושעה חאן מתפקידו בחודש יוני 2026 בעקבות תלונות על התנהלות בלתי הולמת. חאן הכחיש את הטענות שהועלו נגדו במהלך תקופת כהונתו. הליכי ההדחה וההשעיה היוו אירוע חריג בהיסטוריה של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר, העומדת בראש ארגון שורת הדין, הגדירה את פסק הדין כצעד משמעותי בהטלת אחריות אישית על נושאי משרה במוסדות בינלאומיים. לדבריה, ההחלטה מהווה מסר לדרגים המשפטיים בבית הדין כי לפעולותיהם עשויות להיות השלכות כלכליות ומשפטיות אישיות.

התביעה נגד חאן היא חלק מסדרת פעולות משפטיות שנקט ארגון שורת הדין מאז פרוץ המלחמה. הארגון פועל במישורים שונים, כולל תביעות נגד גורמים המממנים טרור ונגד ארגונים המעורבים בפעילות נגד ישראל. הארגון מפעיל חדר מלחמה משפטי המרכז פעילות של עורכי דין ממדינות שונות.

החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים ניתנה כפסק דין בהיעדר הגנה, מה שאומר שהטענות העובדתיות שהועלו על ידי התובעים לא נבחנו במסגרת הליך הוכחות מלא בבית המשפט. עם זאת, מדובר בהחלטה מחייבת מבחינה משפטית בישראל.

המשפחות המעורבות בתביעה הביעו שביעות רצון מההחלטה, וציינו כי מדובר בצעד נוסף במאבקן להשגת צדק עבור יקיריהן. החטופים עצמם שוחררו משבי חמאס באוקטובר 2025, לאחר תקופה ממושכת בתנאי שבי קשים.

ההליך המשפטי נגד חאן עורר הדים בזירה הבינלאומית, בשל העובדה שמדובר בתביעה אישית נגד בכיר לשעבר במוסד שיפוטי בינלאומי. מומחים משפטיים מציינים כי אכיפת פסק דין כזה מחוץ לגבולות ישראל מציבה אתגרים משפטיים מורכבים, התלויים בחוקי המדינה שבה יתבקש הביצוע.

התביעה התמקדה בטענה כי חאן השתמש בסמכויותיו באופן שפגע באינטרסים הביטחוניים של ישראל ובמאמצים לשחרור החטופים. הטענות כללו גם ביקורת על התזמון של בקשות צווי המעצר ועל הבחירה במי להעמיד לדין.

ארגון שורת הדין הדגיש כי ימשיך לפעול בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותו כדי להילחם בטרור ובגורמים המסייעים לו. הארגון פועל מזה שנים רבות בזירה המשפטית הבינלאומית להגנה על זכויותיהם של נפגעי טרור.

פסק הדין מהווה תקדים משפטי בישראל בכל הנוגע לאפשרות לתבוע אישית נושאי משרה במוסדות בינלאומיים בגין פעולות שבוצעו במסגרת תפקידם, כאשר נטען כי מדובר בהתנהלות בלתי חוקית או רשלנית.

השלכות פסק הדין על עתידו של חאן ועל יכולתו לשלם את סכום הפיצויים טרם התבררו במלואן. נכון לעכשיו, המוקד עובר להליכי האכיפה בחוץ לארץ, שצפויים להימשך זמן רב ולדרוש משאבים משפטיים נוספים.