הנווט רון ארד נפל בשבי בלבנון ב-16 באוקטובר 1986, לאחר שמטוס הפנטום שבו טס נפגע במהלך תקיפת מטרות של אשף באזור מגדוש. בעוד שהטייס חולץ על ידי כוחות צה”ל, ארד נפל לידי ארגון אמל והועבר בהמשך לידי חיזבאללה. מאז אותו אירוע, מוגדר ארד כנעדר, וגורלו נותר אחת התעלומות המרכזיות בתולדות מערכת הביטחון הישראלית.

לאורך השנים נקטה ישראל בשורה של פעולות מודיעיניות ומבצעיות בניסיון להשיג מידע על מקום הימצאו או על גורלו. פעולות אלו כללו מעצרים של בכירים בארגוני טרור, ניסיונות תיווך בינלאומיים ופעולות חשאיות שנועדו להוביל לפריצת דרך בחקירה. המאמצים נמשכו גם בעשורים האחרונים, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ומודיעיניים מתקדמים.

בחודש דצמבר 2025 דווח בלבנון על היעלמותו של אחמד שוקר, קצין ביטחון לבנוני בדימוס. על פי דיווחים שונים, שוקר נעלם לאחר שפיתו אותו להגיע לאזור זחלה בבקעת הלבנון. גורמי ביטחון בלבנון העריכו כי היעלמותו קשורה לפעילות מודיעינית ישראלית שמטרתה השגת מידע על פרשת רון ארד, שכן שוקר היה קרוב משפחה של פעיל שהיה מעורב בחטיפתו של הנווט.

חקירות ראשוניות בלבנון העלו כי שוקר נעלם לאחר מגע עם שני אנשים שהחזיקו בדרכונים שוודיים. גורמים רשמיים בלבנון ציינו כי לא נמצאו ראיות פיזיות המעידות על הימצאותו של שוקר בשטח לבנון לאחר היעלמותו, מה שהוביל להשערות כי הועבר מחוץ למדינה במסגרת מבצע חשאי.

במרץ 2026 התרחשה פעילות מבצעית של כוחות מיוחדים ישראליים באזור נבי שית בלבנון. על פי דיווחים, הכוחות הגיעו למקום באמצעות מסוקים במטרה לאתר מידע או שרידים הקשורים לרון ארד. במהלך הפעילות התפתחו חילופי אש עם חמושים מקומיים ועם אנשי חיזבאללה, וכן נרשמה מעורבות של כוחות צבא לבנון.

במהלך הפעילות בנבי שית, הכוחות הישראליים ביצעו חיפושים בבית קברות מקומי, תוך התמקדות בקבר ספציפי שבו עלה חשד כי עשויים להימצא שרידיו של ארד. החיפושים לא העלו דבר, והכוחות נסוגו מהאזור לאחר מספר שעות. האירוע לווה בתקיפות אוויריות באזור, שגרמו לנפגעים בקרב המקומיים.

לאורך השנים הועלו הערכות שונות לגבי מועד מותו של רון ארד. בעוד שחלק מהמקורות הצביעו על שנת 1988, אחרים העריכו כי מותו התרחש במועד מאוחר יותר, עד שנת 1997. עם זאת, לאורך כל התקופה לא התקבל אימות רשמי או ממצא חד-משמעי שיסגור את הפרשה.

במסגרת מאמצי המשא ומתן לשחרור עצורים, העלתה ישראל דרישות לקבלת מידע על גורלו של ארד. גורמים לבנוניים טענו כי דרישות אלו אינן ישימות, שכן לטענתם אין בידי המדינה מידע על גורלו של הנווט הישראלי. נושא זה עלה גם במהלך שיחות תיווך בינלאומיות שונות לאורך השנים.

המוסד הישראלי פעל לאורך השנים בדרכים מגוונות כדי להשיג מידע. בשנת 2021 אישר ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט, כי המוסד ביצע מבצע לחטיפת גנרל איראני בסוריה במטרה לחשוף פרטים על מקום הימצאו של ארד. פעולה זו הדגישה את הנחישות הישראלית להמשיך ולחקור את הפרשה גם עשורים לאחר היעלמותו.

היעלמותו של אחמד שוקר בסוף שנת 2025 מהווה נדבך נוסף במאמצים אלו. הדיווחים על מעורבות אפשרית של המוסד בחטיפתו משקפים את המשך המדיניות הישראלית לנסות ולהגיע לכל אדם שעשוי להחזיק במידע רלוונטי, גם אם מדובר בדמויות משנה בפרשה.

הפעילות המבצעית בנבי שית במרץ 2026 סימנה עליית מדרגה בחיפושים, שכן היא כללה כניסה קרקעית של כוחות מיוחדים ללבנון. למרות הכישלון באיתור שרידים, הפעולה העידה על כך שהמודיעין הישראלי ממשיך להסתמך על מידע חדש המגיע לידיו ומנסה לתרגם אותו לפעולות בשטח.

הפרשה נותרה פתוחה, כאשר ישראל ממשיכה להציב את השבת השבויים והנעדרים בראש סדר העדיפויות הלאומי. כל פיסת מידע, גם אם היא מגיעה ממקורות עקיפים או מפעולות חשאיות, נבחנת בקפידה על ידי גורמי המודיעין.

היחסים המורכבים בין ישראל ללבנון, והנוכחות של ארגוני טרור בשטח הלבנוני, מקשים על ניהול חקירה גלויה ורשמית. לכן, רוב הפעולות בנושא זה מתבצעות בדרכים חשאיות, הרחק מעין הציבור.

המשפחה של רון ארד ממשיכה ללוות את המאמצים לאורך השנים, תוך שהיא מקבלת עדכונים מהדרגים המדיניים והביטחוניים. עבור הציבור הישראלי, פרשת רון ארד נותרה סמל לכאב ולמחויבות המדינה להשיב את בניה הביתה.

למרות חלוף הזמן, המאמצים לאיתור מידע על רון ארד לא פסקו. כל אירוע חריג בלבנון הקשור לדמויות מהעבר מקבל תשומת לב מיוחדת מצד גורמי הביטחון בישראל, מתוך תקווה כי יום אחד תגיע הפריצה המיוחלת.

ההיסטוריה של הפרשה רצופה בניסיונות, אכזבות ופעולות נועזות. כל עוד לא יתקבל מידע ודאי, תמשיך ישראל לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להביא לסגירת המעגל הכואב הזה.