אבי גרינצייג מבהיר כי המילה "חרם" אינה מתאימה במקרה הזה, משום שכוונתה להנחיה ממוסדת, מה שלא קרה כאן: "הדברים הגיעו מלמטה – לא הייתה הוראה מלמעלה או הנחיית רבנים שלא לקנות מאנג'ל. אנשים פשוט ראו את הפגיעה ברב אדלשטיין והצטרפו על דעת עצמם".
למי שאינו מבין את גדולתו של הרב, מסביר גרינצייג שהוא המרן האחרון שנשאר מעידן המרנים. "מדובר ביהודי בן 100 שהעמיד עשרות אלפי תלמידים. אם היה יודע שנלחמים על כבודו – הוא היה מתחלחל".
לדברי גרינצייג, במאבק קרה משהו כלל-חרדי ואף יותר מזה – הרב שמואל אליהו קרא גם הוא להחרים את אנג'ל, ורבים מציבור הימין הצטרפו לחרם.
ישנם קולות מהשמאל שכועסים על הימין שהזדעק כשנטלי דדון סולקה ממסעדה בתל אביב בשל דעותיה, וטוענים כי החרם על אנג'ל אינו שונה. "אני לא מצליח להבין את הדמיון", אומר גרינצייג – ההבדל היסודי הוא החוק במדינת ישראל שאוסר על אפליה במתן שירות על בסיס דעות, ועדיין אינו מחייב לקנות חלה מסוימת בשל סיבה ציבורית".
עוד תוהה גרינצייג על ההתנהלות העסקית של אנג'ל, ומבהיר: "הציבור החרדי סלחן מאוד – אם אנג'ל הייתה מתנצלת מיד, זה היה מספיק. אבל בציבור החרדי יש תחושה שהמאפיה מגבה את עמר בר לב ולא סופרים אותם".
צפו בראיון המלא
