מאז שיצא הסרט "אגדת חורבן" שמספר את סיפור חורבן בית שני, נתקל גידי דר במחמאות גדולות לסרט הייחודי אך גם בביקורת קשה על כך שעיוות את ההיסטוריה.

[vplayer id=9432]

"אין אמת אחת" הוא קובע, ומסביר: "ההיסטוריה היא של המנצחים, מי ששרד הוא מספר את הסיפור ואת ההיסטוריה. אם הנאצים היו מנצחים במלחמת העולם השנייה מה שהיה נחשב האמת וההיסטוריה האנושית היה מהפרספקטיבה של הנאצים. אין בדיוק אמת אחת בהיסטוריה ואפילו לא בהווה. קחי את אותן עובדות בעיתון הארץ וישראל היום, אותו יום, אותן עובדות, תקבלי סיפור שונה לגמרי".

דר אומר: "כידוע, יוספוס פלביוס בגד בתפקידו ובעמו ועבר לצד של הרומאים, ובגישה זו צריך לקרוא את ספריו". הוא מסביר באיזה הקשר השתמש בעדויותיו של פלביוס: "לסרט יש שני מקורות מרכזיים, יוסף בן מתתיהו, או בשמו הרומאי יוספיוס פלבסיוס, והמקור השני – אגדות החורבן התלמודיות. בכל הראיונות שלי אמרתי שיוסף בן מתתיהו הוא בוגד וכמעט לא השתמשתי בו. מאידך, יוסף בן מתתיהו הוא היסטוריון אדיר ובלעדיו בלוקים שלמים מההיסטוריה היהודית לא היינו יודעים בכלל. איפה שהוא כותב משהו בענייני עובדות, שהוא כותב שהיה משהו, תחפור ותמצא. אבל עובדות זה לא מספיק. את העובדות אתה יכול להטות ולסובב".

"ליוסף בן מתתיהו", מודה דר, "יש שתי בעיות מרכזיות: אחת, הוא באופן מפורש בגד בעם שלו. הוא נשבה על ידי הרומאים אחרי שהוא היה מפקד הגליל והפך ליועץ הרומאים לענייני יהודים. הדבר השני: הוא כתב את הספר המפורסם שלו עבור הקיסרים הרומיים, אספסיינוס וטיטוס. כמו שלא היית רוצה לשמוע את ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה מהביוגרף הפרטי של היטלר, אבל יש עובדות שאי אפשר להתעלם מהן. בן מתתיהו מאשים את הקנאים, ראשית, בגלל שהוא עצמו בא מהמעמד האריסטוקרטי הכוהני השליט שהיה לשיטתי ולשיטת חז"ל אשם במה שקרה, אשם בהון-שלטון שיצר את המתח הפנימי החברתי שגרם להתפוצצות של כל העסק הזה. שנית, הוא היה צריך להצדיק את הבגידה שלו בזה שהוא האשים אותם".

"אני בחרתי ללכת למסלול שונה", הוא אומר, "השתמשתי בעובדות של יוספוס פלביוס, בחלק מהדברים בדרכי שלי ולא שלו, ובעיקר השתמשתי באגדות החורבן עצמן אבל גם בשפה שלהן, כי חכמים אמרו שהעובדות לא נורא מעניינות אותנו. אותנו מעניין מה עומד מאחורי העובדות. מה מבחינה רוחנית גרם לאירוע הזה לקרות, וחז"ל טוענים, להבנתי, שמה שגרם לחורבן לקרות זה שחיתות, פערים חברתיים נוראים, פלגנות נוראית וכל אותם דברים שאנחנו מכנים בשם הכולל שנאת חינם. וזה מה שהניע את כל הסיפור לשיטתם. ואני את זה מאוד קיבלתי".

https://tovnews.co.il/%d7%a6%d7%a2%d7%93-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa/

את הסרט הזה יצר דר יחד עם שותף ותיק שצועד עמו כבר 35 שנה בשיתוף פעולה, שולי רנד. הסרט הקודם שיצרו יחד, "אושפיזין" זכה להדים רבים עד היום. "אני נשארתי באותו מקום, אבל הוא חזר בתשובה", מספר דר על הולדתו של הסרט, "אמרתי לו 'בוא נעשה סרט ביחד' והוא אמר 'אני לא יכול כי איפה שאני נמצא אי אפשר טלוויזיה'. אז אמרתי לו 'אני אבוא אליך ונעשה בעולם שלך סרט'".

לדברי דר אין לו רקע דתי במשפחה והוא עבר תהליך מאוד עמוק בהכנת הסרט: "הצלילה לעולם החרדי הייתה מאוד חזקה. במכה אחת נכנסתי לתוך הקסבות של הקסבות ובעצם הייתי קצת כמו שחקן, כלומר, הזדהיתי עם עולם שלא שלי, בלי ביקורת. אמרתי שביקורת נתנו מספיק ועכשיו אפשר להזדהות. למדתי המון דברים. בהתחלה זה היה נראה לי כמו 'עליזה בארץ הפלאות'. כמו עולם בדיוני. עולם שלם בתוך השכונות שמנותק מהעולם החיצוני והכל שם בעבודת ה' – כל העולם מסתובב סביב זה. הייתי הולך ברחובות בהתחלה כשהתחלנו להתכונן לסרט. וזה היה נראה שהכל הצגה".

הסרט "אושפיזין" זכה לאהדה רבה בציבור הדתי אבל מעניינות לא פחות התגובות החילוניות לסרט: "אני פחדתי שיכסחו אותי בביקורת בעולם החילוני. התיעוב הכי גדול ועמוק שיש בישראליות זה לחרדיות. כי זה השורש של הציונות להגיד 'אנחנו לא נהיה כאלה' או 'אנחנו נשרוף את הגשר מזה'. זה הגלותי, זה הרבני, הדוסי, העולם החלש, מתעסק בכסף ולא מגן על עצמו, והולך כצאן לטבח והם לא מגנים על עצמם והם בדיוק הפוך מכל מה שאנחנו. לאושפיזין היה אפקט גדול מאוד שם לשנות את הדבר הזה. לשולי יש את המתנה שאתה מתאהב בו ואתה איתו. זה כוח אדיר של הסרט כי אתה בא עם ההתנגדות הגדולה ביותר בעולם, וזה בעצם הפעולה הפוליטית הגדולה של הסרט הוא לוקח אותך למסע של שעה וחצי בעולם שאתה הכי שונא ומכריח אותך לאהוב אותו".